משרד הביטחון אמנם הכיר באישה כאלמנת צה"ל, בהתאם לתיקון לחוק מ-2010, אך סירב לשלם לה תגמולים על התקופה שממועד התיקון ועד הגשת הבקשה מצידה. מדוע נדחתה האלמנה גם בבית המשפט?
בעלה של האישה היה חבר ב"הגנה" ונפל בעת הפצצת תל אביב על ידי הצבא המצרי ב-48'. לאורך כל השנים לא ביקשה האישה תגמולים כאלמנת צה"ל, מאחר שנישאה מחדש, ואולם במרץ 2010 נכנס לתוקפו תיקון לחוק התגמולים שאפשר גם למי שנישא מחדש לבקש קצבה, אם היה בן זוג של חלל צה"ל ביום מותו.
לבירור זכאות לקצבה:
פנו ל-עו"ד ייצוג נכי צה"ל
שלוש שנים מיום כניסת התיקון לתוקף הגישה האישה בקשה לקצין התגמולים להכיר בה כאלמנת צה"ל ולשלם לה תגמולים, כולל תמלוגים רטרואקטיביים החל מיום כניסת התיקון לתוקף.
לא עבר חודש וקצין התגמולים הכיר בזכאותה, אך עם זאת דחה את בקשתה לקבלת הכספים הרטרואקטיביים. האישה הרגישה שעושים עמה עוול, ופנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לטענתה, כבר בשנת 1991 הגישה תביעה לתגמולים, כך שקצין התגמולים ידע שהיא רצתה לממש את זכויותיה החוקיות. לשיטתה, עם תיקון החוק, היה על קצין התגמולים לעדכן אותה בדבר זכאותה אך הוא העדיף להסתיר זאת מפניה. העובדה שקצין התגמולים הכיר בזכויותיה במהירות מרגע שתבעה מחזקת את עמדתה.
קצין התגמולים סיפר כי המערערת אכן פנתה למשרד הביטחון בעבר אך הגישה את פנייתה ליחידת ההנצחה, העוסקת בהנצחת זכרם של חללי צה"ל ואינה מטפלת כלל בבדיקת זכאות או הטבות למשפחות החיילים שנספו.
בנוסף, טען כי לא ניתן לצפות ממנו לערוך בדיקה יזומה לגבי זכאותם של תובעים, בטח לא על יסוד מכתב שנשלח 19 שנים לפני שינוי המצב החוקי.
לשמור על הקופה הציבורית
השופט חגי ברנר קיבל את עמדת קצין התגמולים, ופסק כי הפנייה הראשונה של האישה למשרד הבטחון לא הייתה תביעת זכאות, וכי קצין התגמולים לא היה צריך לפעול באופן יזום ולעדכן את האישה בדבר התיקון בחוק. בתוך כך השופט שיבח את קצין התגמולים על המהירות שבה הכיר בזכויות המערערת, וציין כי , בניגוד למה שהמערערת טענה, זה לא מעיד על דבר לחובתו.
בנוסף, השופט הבהיר כי החוק – שמטרתו לאזן בין הרצון להבטיח את זכויות הזכאים לבין שמירה על הקופה הציבורית – אינו מאפשר לתמוך בגישת האישה ולפסוק לה תגמולים רטרואקטיבית אף שלא ביקשה אותם בזמן. קצין התגמולים כפוף לתקציב וחייב להיות מדויק ומתוכנן בהיקף התגמולים שהוא משלם בכל שנה, הדגיש השופט ודחה את הערעור.
מכיוון שמדובר באלמנת חלל צה"ל החליט השופט שלא לחייבה בהוצאות.
אב בית הדין, סגן הנשיאה השופט ישעיהו שנלר, וסגן הנשיאה, השופט ד"ר קובי ורדי, הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערערת: עו"ד שרון מאירי
- ב"כ המשיב: עו"ד אסנת בן אברהם-בוגוד
* עו"ד איל מגן עוסק בייצוג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין