לפני מספר ימים הכריע בית המשפט המחוזי בלוד בתביעת רשלנות רפואית שהגישה נערה כבת 14, שנולדה עם פיגור שכלי קשה. נקבע כי התנהלות רופאי הכללית לא הייתה מושלמת, אבל גם אם היו מתנהגים אחרת – לא היו מצליחים לגלות את המום בעת ההיריון.
התובעת נולדה באוגוסט 2001, וזמן מה לאחר מכן התגלה כי היא סובלת מפיגור קשה ביותר ומשלל בעיות רפואיות וקוגניטיביות. כעשר שנים לאחר מכן, היא הגישה הגישה את תביעת הרשלנות הרפואית נגד קופת חולים כללית בטענה שהיה עדיף לה שלא להיוולד כלל (הדיון בתביעה התאפשר בהתאם להלכה האחרונה בתחום הרשלנות הרפואית ולמרות ביטול עילת תביעה זו לפני כשלוש שנים).
לשאלות בנושא רשלנות בלידה
עורך דין רשלנות רפואית
ההורים טענו בשם בתם, כי למרות סימנים מחשידים של האטה בהתפתחות ראש העובר הרופאים לא שלחו את האם לבדיקות נוספות ומעמיקות, שיכולות היו לגלות כי התובעת סובלת ממומים קשים.
לדבריהם לו היו מיידעים אותם על בעיות ההתפתחות האמורות, הם היו מבקשים להפסיק את ההיריון.
לעומתם טענה הכללית כי רופאיה התנהלו ללא דופי וביצעו את כל הבדיקות הדרושות. אמנם, היה פיגור מסוים בהתפתחות הראש אך הוא לא הצריך בדיקות נוספות מעבר לאלו שבוצעו. בכל מקרה, סוג הפיגור ממנו סובלת הקטינה התפתח רק לאחר הלידה ולא מדובר במום מולד ודאי לא כזה שאפשר היה לגלות אותו בעת ההיריון, גם אם היו מפנים את התובעת לכל הבדיקות האפשריות.
אין קשר סיבתי
השופט צבי ויצמן האזין לשלל חוות דעת מומחים – אלה שמינה ואלה שהעידו מטעם הצדדים –והגיע למסקנה כי הרופאים שגו כשלא הפנו את התובעת לבדיקות מעמיקות יותר מאלה שבוצעו בה.
בהקשר זה הפנה השופט לנהלי הכללית משנת 1994 לפיהם בעת ביצוע אולטרסאונד בשלישים השני והשלישי יש לבדוק, בין היתר, גם את היקף הראש. ואולם, מדד זה לא נבדק בשתי בדיקות אולטרסאונד שנערכו בתובעת.
לאחר מכן, כשכבר נמצא שהמדדים נמוכים, היה צריך להפנות את התובעת לבדיקות מעקב יסודיות יותר, אך הדבר לא נעשה.
אלא שמסקנה זו לא סייעה לתובעת והוריה כלל וכלל, שכן המסקנה הבאה הייתה שגם אם היו מבצעים בדיקות מעמיקות לא היו מגלים את המום, שככל הנראה התפתח לאחר הלידה ולא במהלך ההיריון.
תוצאות הבדיקות בתובעת לאחר הלידה לא העלו חשדות בנוגע לבעיות כלשהן עד לשלב מאוחר יותר. למעשה, בדיקה נוירלוגית שנערכה בתובעת בעת הלידה הראתה שהמוח שלה תקין.
בנוסף, במקרים של הולדה בעוולה צריך להוכיח שאילו ההורים היו מודעים למום היו בוחרים להפיל ולא להביא את הילד לעולם. בהקשר זה עליהם להוכיח שאילו היו פונים לוועדה להפסקת היריון היה ניתן להם היתר לביצוע ההפלה ולאחר מכן שבאמת גם היו מבצעים אותה.
במקרה הזה, פסק השופט ויצמן, ההורים לא הצליחו להוכיח זאת. כאמור, הבדיקות לא העלו ממצאים מחשידים כך שרוב הסיכויים שחברי הוועדה לא היו מוצאים סיבה מוצדקת להפסקת ההיריון.
משכך, התובעים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין המחדל בהתנהלות הרופאים לבין הנזקים שנגרמו לבתם בעצם זה שנולדה. ועל כן, השופט דחה את התביעה.
עם זאת, השופט נמנע מלחייב את הורי התובעת בהוצאות, הן בשל המחדלים שמצא, והן העלות הגבוהה של ניהול המשפט עבור ההורים, שצריכים עוד לטפל בבתם.
- ב"כ התובעים: עו"ד יעל פלג
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יואב כרמלי
* עורך דין טל לביא עוסק ברשלנות רפואית, נזיקין וביטוח
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין