בעלת סוכנות ביטוח ביקשה מהממונה על חוק עבודת נשים לפטר עובדת שנכנסה להיריון, אך נדחתה. בית הדין האזורי התיר את הפיטורים, אך בית הדין הארצי ביטל אותם והבהיר שלא היה מקום להתערב בהחלטת הממונה.
בית הדין הארצי ביטל לאחרונה פיטורי אישה הרה, תוך שקבע שלא היה מקום להתערב בהחלטת הממונה על עבודת נשים, לפיה כניסתה של העובדת להיריון מאדם המסוכסך עם המעסיקה היא שהובילה לפיטוריה.
לשאלות בענייני עבודה:
פנו לפורום עבודה של אתר פסקדין
האישה החלה לעבוד כפקידה בחברת ביטוח לפני חמש שנים. לאחר כשנתיים, הועברו משרדי החברה מביתה הפרטי של המעסיקה למשרדים שכורים בירושלים.
לאחר המעבר, פיתחה העובדת קשר רומנטי עם בעל הנכס ונכנסה ממנו להיריון. מיד כשהדבר נודע לה, היא הודיעה על כך למעסיקה.
כעבור כמה חודשים, הוציאה המעסיקה את העובדת לחופשה בתשלום, ופנתה לממונה על חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה בבקשה להתיר את פיטוריה, בטענה שהפיטורים אינם קשורים להיריון אלא נוגעים לחוסר תפקוד מצד העובדת, שמאז הרומן עם בעל הנכס החסירה ימי עבודה רבים.
מנגד, טענה העובדת כי פיטוריה קשורים באופן מובהק להיריון. היא סיפרה לממונה כי המעסיקה שלה מצויה בסכסוך קשה עם בעל הנכס, בקשר לשימוש במשרדים, שאף הגיע לבתי המשפט, כך שככל הנראה מדובר בנקמה.
הממונה, שהתרשמה שההיריון הוא הסיבה לפיטורים – החליטה לדחות את בקשת המעסיקה, וזו הגישה ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שהחליט דווקא לאשר את פיטורי העובדת.
בית הדין נימק את החלטתו בכך שהממונה התעלמה מהיעדרויותיה הרבות של העובדת – שלא קשורות להיריון – והגיע למסקנה שהפיטורים נבעו ממערכת היחסים הקשה בין המעסיקה לבן זוגה של העובדת.
העובדת סירבה להשלים עם החלטת בית הדין, ולפני שנתיים ערערה עליה לבית הדין הארצי לעבודה.
לטענתה, בית הדין האזורי קיבל את החלטתו על בסיס עובדות "משופצות" שלא הובאו בפני הממונה, והוא לא היה רשאי לעשות זאת.
בנוסף, טענה הממונה על עבודת נשים שגם אם מערכת היחסים בין העובדת לבן זוגה תרמה לפיטורים, לא ניתן להתעלם מכך שהודעת העובדת על ההיריון הייתה "שיאו של המשבר".
ביה"ד לא היה מוסמך
סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט-ליבנה קיבלה את טענת המערערת, לפיה בית הדין האזורי טעה כאשר החליט לבחון את הראיות מחדש.
השופטת הסבירה כי בית הדין פסק בערעור על החלטה מנהלית של הממונה על חוק עבודת נשים, ולכן היה כפוף לבחינת ההחלטה בלבד ולא היה מוסמך לבחון ראיות נוספות, מעבר לאלה שהוגשו לממונה.
לאחר שהשופטת בחנה את ההחלטה של הממונה, היא קבעה שמדובר בהחלטה סבירה, שניתנה לאחר שקילה ובדיקה ראויה של כל חומר הראיות, ולא היה מלכתחילה כל מקום להתערב לה.
השופטים אילן איטח ונטע רות הצטרפו לדברי השופטת וירט-ליבנה ולפיכך, הוחלט לבטל את היתר הפיטורים – כך שהמערערת רשאית לחזור לעבודה. המעסיקה חויבה לשלם לה שכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד יגאל מלמד
- ב"כ המשיבה: עו"ד יעל דולב, עו"ד הילה הרביץ-קוסיאק
- ב"כ המדינה: עו"ד הדס ערן
* עורך דין הילל בבייב עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין