מי רשאי לערער על אחוזי הנכות שנקבעו לנכה צה"ל – משרד הביטחון או הנכה עצמו? בפני מי מערערים? באילו מקרים כדאי לערער? ולמה רצוי לשים לב לפני? עו"ד יואב צח וכס מדריך את נפגעי הצבא כיצד לפעול במקרה שזכויותיהם קופחו.
כידוע, כדי להתחיל בתהליך להכרה כנכה צה"ל צריך ראשית כל להגיש תביעה להכרה בנכות. את התביעה מגישים לקצין תגמולים במשרד הבטחון, ובה טוענים כי הנכות נגרמה מחבלה או ממחלה, או שחלה החמרה במצבו הרפואי של התובע.
לאחר שקצין התגמולים קובע שקיימת נכות, מי שמחליט על גובה אחוזי הנכות היא ועדה רפואית שמורכבת משלושה רופאים (לעיתים יותר) שממנה שר הבטחון, וחייבת למנות לפחות רופא אחד העוסק בתחום הנכות בו נפגע הנכה המסוים שדנים במקרה שלו.
הרופאים שומעים את טענות הנכה, מעיינים במסמכים הרפואיים שמתייחסים לנכה ולנכותו, שומעים את עורך הדין וטענותיו לגבי הנכות וגובהה, ועורכים התאמה בין הממצאים הרפואיים לאחוזי הנכות שנקבעו בתקנות.
על פי תקנות הנכות (מבחנים לקביעת נכות), נכה צה"ל שאחוזי הנכות שנקבעו לו אינם מתאימים למצבו הרפואי רשאי להגיש ערעור לוועדה עליונה במשרד הבטחון. הזכות לערער שמורה הן למשרד הביטחון והן לנכה עצמו. כלומר – משרד הבטחון גם כן רשאי לערער במידה שלטעמו אחוזי הנכות גבוהים מדי, למשל.
מתי כדאי לערער?
בעיות בפרוטוקול: חברי הוועדה מחויבים לתעד את הדיונים בעניינו של הנכה בפרוטוקול. שימו לב: אם הנכויות שמתוארות בפרוטוקול אינן תואמות את התקנה שקובעת את אחוזי הנכות, זו סיבה טובה להגשת ערעור.
נימוקים חסרים: אם רופאי הוועדה לא נימקו את החלטתם באופן מספק או שנראה כי התעלמו מממצאים רפואיים, או אם הבדיקה שביצעו בנכה לא הייתה בדיקה יסודית – כל אלה הן עילות טובות להגשת הערעור לוועדה עליונה.
אחוזי הנכות לא הולמים את הממצאים: כאשר אחוזי הנכות שנקבעו לנכה צה"ל אינם מתאימים לממצאים הרפואיים בעניינו ונדמה כי הם נמוכים ביחס למצבו, רשאי נכה צה"ל לערער לוועדה עליונה, על מנת שתבדוק שוב את טענותיו.
לא למהר
ואולם, לפני שמגישים כדאי לוודא היטב שהעילות לערעור מנומקות, מפורטות ומבוססות בחוות דעת רפואיות ובמסמכים של מומחים העוסקים בתחום הנכות הספציפי. הטענה "קיבלתי פחות מדי" לא תתקבל אם אינה מעוגנת בראיות כמובן.
על כל פנים, גם אם הוועדה העליונה דחתה את הערעור – זה לא סוף פסוק. כאשר ברור כי הנכה קופח, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט מוסמך להחזיר את הנכה לבדיקה חוזרת בפני הוועדה העליונה או לפסוק לנכה אחוזי נכות מוגדלים, אם כי הניסיון מלמד כי בתי המשפט מעדיפים שלא לשנות את אחוזי הנכות אלא להחזיר את הדיון לאנשי המקצוע בוועדה.
כאמור, קצין התגמולים יכול גם הוא לערער על קביעות הוועדה. כמובן שהאינטרס שלו הוא דווקא להקטין את אחוזי הנכות, אך כאן קיימת תופעה מדהימה: מעולם, במשך 39 שנות הניסיון שלי, לא נתקלתי בערעור על ממצאי הוועדות הרפואיות. הדבר מצביע, לשיטתי, על כך שלקצין התגמולים יש שליטה מלאה על החלטות הוועדות הרפואיות, הכפופות לו. הרי לא ייתכן כי יהיה שבע רצון מכל החלטה והחלטה לאורך שנים...
דווקא ביטוח לאומי הוא שנוהג לערער על ההחלטות של הוועדות השונות – מה שמעיד על כך ששם הרופאים מחליטים באופן חופשי יותר.
המצב הזה, שקצין התגמולים מעולם אינו מערער ובו בזמן ביטוח לאומי מרבה לערער, מצביע על כך שחברי הוועדות במשרד הביטחון קובעים מלכתחילה אחוזי נכות נוחים ומתאימים לקצין התגמולים, ושעדיין אין תמימות דעים בין הרופאים לאחראים בביטוח לאומי.
לפיכך, ראוי שנכי צה"ל שקובעים להם אחוזי נכות נמוכים יהיו מודעים לכך שישנה אפשרות ממשית כי הנכות שנקבעה להם אינה בהכרח דרגת הנכות האופטימלית ונועדה להשביע את רצון קצין התגמולים.
*עורך דין יואב צח-וכס עוסק בייצוג נכי צה"ל
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין