החיילת, שככל הנראה התאבדה, סבלה מחיים נוראיים החל מלידתה ועד יומה האחרון. אביה הביולוגי, כמו גם המשפחה שאירחה אותה התעניינו בעיקר בכסף. מה הוחלט?
לפעמים הגורל אכזר מכל דמיון. החיילת ושני אחיה נולדו ברוסיה בשנות ה-90. זמן קצר אחר כך האב נטש אותם ולאחר מכן גם האם, שעקבותיה נעלמו עד היום. הם נמצאו בבית נטוש, בתנאים של רעב וקור עז. משם הם הועברו לבית יתומים עד ש-1995 הובאו לישראל באמצעות פרויקט "גשר לפנימייה".
לייעוץ בענייני צבא:
עו"ד דיני צבא
בשלב מסוים הם פוצלו ושוכנו אצל משפחות אומנות. האב הביולוגי, ככל הנראה אלכוהוליסט, הגיע לארץ כשלוש שנים אחר כך, ומאז נע בין ביתן של אמו ואחותו לרחוב.
הפעם האחרונה שהמנוחה שוחחה עמו הייתה בבת מצווה שלה. מאוחר יותר, יצא שנתקלה בו ברחוב במקרה, אך הוא בכלל לא זיהה אותה.
הילדה שהתה עשר שנים אצל משפחת אומנה וב-2007 עברה להוסטל לנערים. בסוף 2010, במהלך שירותה הצבאי, היא נמצאה בבסיס ירויה בראשה וידה מונחת על הנשק.
לאחר מותה, גם האב הביולוגי וגם משפחת האומנה הגישו תביעה להכיר בהם כהורים שכולים. קצין התגמולים דחה את שתי התביעות, ועל כך הוגשו ערעורים בבימ"ש השלום בחיפה.
האב הביולוגי טען שקצין התגמולים צריך להכיר בו אוטומטית כאב שכול. הוא גם הסביר מדוע לא היה בקשר עם בתו. לטענתו, הוא ישב בכלא ברוסיה ולאחר שהשתחרר, גילה לתדהמתו שילדיו בישראל. הוא עלה בעקבותיהם אך לא הצליח לקבל אותם לחזקתו בשל מצבו הכלכלי.
בני משפחת האומנה טענו שהם אלה שעונים להגדרת "הורה של בן נספה". לדבריהם, במשך עשר שנים המנוחה גדלה בביתם והם לא חסכו ממה דבר.
קצין התגמולים, שהתבסס על תיעוד של גורמי צבא שביקרו בבתים של האב ומשפחת האומנה וכן על עדויות של האחים, טען שלא מתקבל על הדעת להכיר במי שזנח ונטש את המנוחה מלידתה ועד מותה.
לדבריו, כשהגיעו לבשר לאב את הרע מכל, הוא סינן ברוסית לאחותו כי "צריך לבדוק מה יוצא להם מזה".
בנוגע למשפחת האומנה, נטען שהם מעולם לא היו הוריה המאמצים או אפוטרופוסים של המנוחה.
בנוסף, ציין הקצין, המציאות שונה מאד מגרסתם – אבי המשפחה מעולם רצה בילדה. ככל הנראה גם אשתו לא התעניינה בה, ובילתה עם האב תקופות ממושכות בחו"ל, עד כדי כך שהרשויות נאלצו להתערב ולמצוא לה מסגרת חלופית הולמת יותר.
"הרצחת וגם ירשת?"
השופט הבכיר יעקב וגנר לא בחל בביטויים החריפים ביותר. משפחת האומנה, קבע השופט, כלל לא עומדת בקריטריונים של החוק.
מאפריל 2007 המשפחה פסקה להיות משפחת אומנה וקיבלה תפקיד של משפחה מארחת בשכר. ביקוריה של המנוחה בבית המשפחה נרשמו בקפדנות והוגשו לתשלום, כך שהם כבר קיבלו כסף, הדגיש השופט.
בנוגע לאב הביולוגי, השופט הבהיר כי "אין זה מתקבל על הדעת להכיר במי שהתנכר, זנח ונטש את המנוחה כבר מינקותה. העובדה שהאב הביולוגי לא זיהה את בתו, "זועקת לשמיים כאלף עדים".
האיש נטש את בתו רעבה וקפואה, ומאז מעולם לא הושיט יד. "ביטוי נורא מכל למצב הנטול מכל רגש של אב או הורה ואף של בן אנוש, הינה תגובתו לידיעה המרה על מותה 'צריך לבדוק מה יוצא להם מזה'", כתב השופט.
לא ייתכן שאדם ימצא שכר בעוול שהוא עושה, ועקרונית הדבר הוא בבחינת "הרצחת וגם ירשת?", סיכם השופט, ודחה את הערעורים.
* עו"ד שלמה רכבי ממשרד עוה"ד צפורי, רכבי ושות' העוסק בדיני צבא ובטחון
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין