מדוע לוחם לשעבר, תושב הדרום, שהוכר בשנות ה-90' כנכה צה"ל בשל מחלה נפשית, צריך להילחם במשך יותר מ-3 שנים כדי לקבל סיוע כלכלי ורפואי? למשרד הביטחון לא הייתה תשובה הולמת, וביהמ"ש התערב.
העותר הוכר כנכה צה"ל עם נכות של 70% לפני 23 שנים בעקבות התפרצות מחלת נפש במהלך שירותו כלוחם ביחידה קרבית.
לאורך שנים טופל העותר על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון, ובמסגרת זו קיבל טיפולים רפואיים שונים, בהם טיפול תרופתי-פסיכיאטרי, טיפולי רפואה משלימה ו-3 שעות יומיות של מלווה צמוד. ברמה הכלכלית, ניתן לתובע סיוע ברכישת דירה באשקלון.
לייעוץ בתחום:
עורך דין נכי צה"ל
עם התגברות ירי הקסאמים לכיוון אשקלון, החליט העותר, הסובל כאמור מנכות נפשית, לעבור למרכז הארץ. בשנת 2008 הוא מכר את הדירה, וביקש לקבל סיוע ברכישת דירה חלופית בטענה שהמצב הביטחוני מחמיר את מצבו הנפשי.
פניותיו הרבות למשרד הביטחון בנושא לא נענו ולמעשה עד היום הוא לא רכש דירה. בשנת 2013 הוא הגיש באמצעות עו"ד תמר סיון עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב, שמטרתה לחייב את משרד הביטחון לסייע לו ברכישת דירה חדשה, להגדיל את שעות הליווי, ולממן עבורו טיפולי רפואה משלימה נוספים.
בתגובה, טען עו"ד אלון לוי-ליטן בשם משרד הביטחון, שלפי הנהלים התובע היה זכאי לסיוע רק ברכישת דירה ראשונה. העובדה שלאחר מכן מכר את הדירה ולא הצליח לרכוש בכספי התמורה דירה חלופית, זו בעיה שלו.
לעניין שעות הליווי, נטען שהעותר סירב לעבור בדיקה רפואית שתאשר כי הוא זקוק לשעות נוספות. עוד נטען כי הוסכם לממן עבורו טיפולים משלימים.
בתגובה, טען העותר כי סירב לעבור את הבדיקה מכיוון שהיא אינה רלוונטית – מדובר בבדיקה רפואית-פיזית, בעוד שהבעיה שלו היא בכלל נפשית.
בנוגע לביקורת שמתח משרד הביטחון על השימוש שעשה התובע בכספי המכר, העותר טען כי השתמש בכספים כדי להחזיר את הלוואות הסיוע שניתנו לו – כך שניתן לראות בו כעת כנכה צה"ל שרוכש דירה ראשונה ועל כן זכאי לסיוע.
מחדל
השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ציינה שבאופן עקרוני משרד הביטחון צודק בטענתו שהעותר מיצה את זכויותיו כרוכש דירה ראשונה. אולם לטעמה המשרד לא התנהל כראוי כאשר לא השיב לפניותיו של התובע עם הודעתו על כוונתו למכור את הדירה ולעבור למרכז.
השופטת, שקיבלה את הטענה כי התובע היה חייב לעבור דירה בשל החמרה במצבו הנפשי עקב המצב המסלים בדרום, קבעה כי ההתעלמות מפניותיו הייתה מחדל מצד משרד הביטחון. על כן ולנוכח העובדה שהחזיר את רוב ההלוואות שניתנו לו, קבעה השופטת כי יש להכיר בתובע כמי שזכאי לקבל הלוואת סיוע ממשרד הביטחון כאילו היה נכה צה"ל מחוסר דיור.
בנוסף, השופטת קיבלה את טענת העותר, לפיה בדיקה פיזית אינה מתאימה לקביעת זכאות לתוספת שעות ליווי במקרה שלו, והורתה לכנס ועדה הרפואית שתכלול פסיכיאטר לדיון חדש בעניינו. המדינה חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין