בהחלטה חריגה שניתנה לאחרונה, דחה ביהמ"ש למשפחה תביעת משמורת שהגיש אב ביולוגי לאחר שאם בתו נפטרה. רצון הילדה כבת ה-17 להישאר בבית אביה החורג יחד עם אחיותיה למחצה הוא שהכריע את הכף.
אמה של ש' נפטרה ב- 2009 ממחלה קשה, כשש' הייתה כבת 12 בלבד. הוריה של ש' היו גרושים וש' נותרה במשמורת אמה והתראתה עם אביה בהתאם להסדרי ראייה שנקבעו בהסכם הגירושין – פעם אחת באמצע השבוע ומדי סופ"ש שני.
לכתבות נוספות בנושא:
ב-2004 הקימה האם משפחה חדשה עם בן זוג חדש ולשניים נולדו שתי בנות. מאז ועד היום מתגוררת ש' עם אביה החורג ואחיותיה למחצה.
כשנה לאחר מות האם, אביה הביולוגי, שגם הוא הקים משפחה חדשה, ביקש מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב להורות על העברת ש' למשמורתו. אלא שהאב החורג, עמו ש' התגוררה לאורך השנים, התנגד לעקירתה והפרדתה מאחיותיה, והגיש גם הוא תביעת משמורת.
לעמדתו, הוצאת ש' מביתה העיקרי כיום, בעודה במצב רגיש עקב מות אמה, ימוטט אותה ויגרום לה לנזק, שכן היא קשורה מאד לאחיותיה הקטנות.
לאחר שבית המשפט נועץ עם גורמים מקצועיים הוא הפנה את האבות הניצים לטיפול והדרכה, על מנת ליצור ביניהם שיתוף פעולה. למרבה הצער, נסיונות אלה לא צלחו וכל אחד נותר עיקש בעמדתו.
המצב הקצין כאשר האב הביולוגי הפסיק לשלם את המזונות עבור ש' והאב החורג אף הגיש נגדו תביעה. ב-2013 הגיעו השניים, בעזרת ביהמ"ש, להסכמה בנושא.
קשר מיוחד עם האחיות
בכל מקרה, תקוות ביהמ"ש והגורמים הטיפוליים שהאבות יגיעו להידברות והסכמות לא התגשמה והשופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר נאלצה להכריע בשתי התביעות שהונחו בפניה.
כמצוות אמנת האו"ם בדבר טובת הילד נפגשה השופטת עם ש' כשהייתה כבת 14 ושמעה את עמדתה לפני שחרצה את גורלה. לאחר שש', אותה תיארה השופטת כילדה בוגרת הרבה מעבר לגילה, הביעה רצון נחוש וחד-משמעי להישאר בבית אביה החורג, החליטה השופטת להיענות למבוקשה.
השופטת ז'יטניצקי רקובר לא התעלמה מכך שככלל, טובת הקטין היא להישאר אצל ההורה הביולוגי, שלו עדיפות על כל אדם אחר.
עם זאת, קבעה השופטת, שהמקרה יוצא הדופן שהגיעה לפתחה מצדיק את הסטייה מהכלל: "במקרה זה גדלה ש' יחד עם אחיותיה למן יומן הראשון ושימשה כאחותן הבכורה. שלושתן יחד עברו את התקופה הקשה של מחלת האם ופטירתה. חוויה קשה משותפת זו יצרה ביניהן קשר מיוחד, המחבר אותן יחד".
השופטת הוסיפה שש', בהיותה האחות הבוגרת מתייחסת לאחיותיה כאילו הייתה אמן, ותפקיד "נותן לה כוחות לעבור את התקופה הקשה שלאחר פטירת האם...".
השופטת הוסיפה שמעבר לכך שרצונה של ש' להישאר בבית אביה הוא בעל משקל מכריע, גם יש להימנע מלטלטל את עולמה כדי לא להוביל למשבר נוסף לזה שכבר חוותה בשל מות אמה.
לפני סיום הדגישה השופטת ששני האבות רוצים רק בטובתה של ש', והביעה תקווה שהשניים יפעלו בשיתוף פעולה, כזה שיאפשר לש' להרגיש חלק משתי המשפחות גם יחד.
התוצאה היא שתביעת המשמורת של האב החורג התקבלה בעוד שתביעת האב הביולוגי נדחתה. לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בעניין תמ"ש 8096-02-10
* עו"ד ידין גלעדי ממשרד פרלמן-גלעדי עוסק בדיני משפחה.
**הכותב לא ייצג בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין