בימ"ש השלום בת"א קיבל את תביעתה של יצרנית החלב נגד אחד ממפיציה. המפיץ טען שגד הפכה אותו ל"ערב" של לקוחות שלא שילמו. השופט קבע: המפיץ צריך לקיים את ההסכם, גם אם אינו "כדאי".
"מחלבות גד", העוסקת בייצור ושיווק מוצרי חלב, משווקת את מוצריה גם בעזרת מפיצים שונים, בעיקר לבעלי עסקים קטנים – מרכולים, מסעדות, חנויות ועוד.
לייעוץ בענייני חוזים:
עורך דין דיני חוזים
בשנת 2001 היא חתמה על הסכם עם מפיץ ב"קו חלוקה" ספציפי שיעבוד תמורת עמלה שתיגזר מתמורת המוצרים. עוד סוכם, בין היתר, כי המפיץ ישלם לגד את תמורת המוצרים שרכש או ימסור לה את כל השיקים שקיבל מבעלי העסקים.
הוריו של המפיץ חתמו על כתב ערבות להסכם אך בשלב מסוים אמו נותרה כערבה יחידה מאחר שאביו נפטר.
לאורך כעשר שנים העניינים פעלו כשורה, אולם בשנת 2011 נוצר קרע בין הצדדים, כאשר לטענת גד, המפיץ צבר כלפיה חובות שהגיעו עד מיליון שקל. באותה שנה המפיץ "מכר" את קו החלוקה למפיץ אחר והמשיך בניסיונות להידבר עם גד על חובותיו.
בתחילת 2014 הגישה "גד" תביעה בבימ"ש השלום בתל-אביב נגד המפיץ ואמו כערבה. לאחר שחלק מהחובות הוסדרו, התביעה צומצמה לסך של 188,000 שקל.
הטענה המרכזית של התובעת הייתה כי במקום להעביר לה את הכספים שקיבל בעד הסחורה (ולקבל בעדם עמלה), הנתבע שלשל חלק מהכספים לכיסו.
מנגד, הנתבע ביקש לדחות את התביעה, בטענה שפרע את כל חובותיו לפי ההסכם, וכי מדובר בחובות של לקוחות שאותם התובעת צריכה לתבוע. לשיטתו, התובעת הפכה אותו ל"ערבם של הלקוחות".
בנוסף, הנתבע סבר שלא הוכח כל חוב, והעלה שורה של טענות בנוגע לפגמים, חוסרים וסתירות בכרטסת החשבונות של התובעת.
אמו טענה שלא הבינה את משמעות הערבות, ואף אחד לא הסביר לה על מה היא חותמת. בנוסף, היא טענה כי העובדה שבעלה (הערב השני) נפטר, מבטלת את הערבות.
לא הציג הוכחות
השופט יאיר דלוגין התרשם כי הסכם ההפצה "מדבר בעד עצמו", ובמסגרתו הנתבע לקח אחריות לכיסוי חובות הלקוחות הפרטיים. אם הנתבע טעה, קבע השופט, מדובר לכל היותר בעסקה לא כדאית מבחינתו, מה שנקרא בעגה המשפטית "טעות בכדאיות העסקה".
לאר מכן, השופט הקדיש עמודים רבים לפירוט הטענות והעדויות בנוגע לכרטסת החשבונות שהציגה התובעת. בסופו של דבר השופט, "המספרים" שכנעו את השופט.
השופט השתכנע שהנתבע אמנם לא "גנב" כספים מהתובעת, אולם בהחלט ייתכן שבניגוד להסכם, הוא לא הקפיד להפקיד את מלוא הכספים שקיבל מהלקוחות אצל התובעת אלא שלשל חלק מהם לכיסו מתוך כוונה לכסות את החוב מאוחר יותר.
בנוגע לתביעה נגד האם, אמנם השופט התרשם שהיא הבינה על מה חתמה והעלתה בבית המשפט טענות מיתממות, אולם הוא דחה את התביעה נגדה כיוון שסבר שערבותה מבוטלת ביחס לחיובים שנוצרו לאחר פטירת בעלה – הערב השני. התוצאה הייתה שהתביעה נגדה נדחתה.
בסיכומו של דבר, השופט קבע שהנתבע ישלם לתובעת 188,000 שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן שכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל. מנגד, נקבע כי התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 25,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אורי נוה
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רוברטו חייט, מאיר שריקי ואיתי הדר
* עורך דין אופיר מלך עוסק בדיני חוזים ומשפט מסחרי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין