בית המשפט המחוזי חייב את עורך הדין שהיה מעורב בעסקה להחזיר את הכסף למוכרות יחד עם הווקף (הקדש מוסלמי). העליון קבע כי באותה תקופה הווקף נוהל בידי אדם מושחת והווקף יצטרך לשאת בתוצאות.
בית הקברות המוסלמי בחיפה נמכר בתחילת שנות השבעים למשרד השיכון, לצורך פרויקט בניית דירות לתושבי חיפה המוסלמים. מאחר שהמקום מוכרז כהקדש מוסלמי (קרקע שבדרך כלל הרווחים ממנה מוקדשים לצורכי הכלל או למשפחת המקדיש) – נדרש אישור של בית הדין השרעי להסכם. ואכן, בית הדין השרעי בעיר אישר את העסקה אלא שבית הדין השרעי לערעורים ביטל אותה.
רוצים לשנות ייעוד קרקע?
פנו ל - עורך דין מקרקעין
בעתירה שהוגשה בעקבות זאת לבג"ץ נקבע כי הפרויקט ייבנה, אולם לבסוף העסקה לא יצאה לפועל.
לאחר מספר שנים וגלגולי משאי ומתן שעשה הווקף כדי לשנות את הייעוד של הקרקע, הוא התקשר עם שתי חברות בניה: "שמואל רונן" ו"רייטן מאיר". בינואר 1995 נחתם ביניהם הסכם מכר במסגרתו החברות שילמו לווקף 380,600 שקל ורשמו הערת אזהרה על זכותן במקרקעין.
אבל גם ההסכם הזה לא יצא לפועל בגלל בית הדין השרעי לערעורים שסירב לקבלו. ב-2003 הגישו החברות תביעה נגד הווקף שיחזיר את הכספים ששילמו.
הווקף טען שההסכם שנחתם היה בלתי חוקי, שעורך הדין שפעל מטעמו לא היה מוסמך לייצגו מול החברות, ולכן גם הגיש הודעת צד שלישי נגד העיזבון של עורך הדין (שכבר נפטר בינתיים).
ביהמ"ש המחוזי קבע שהווקף ועורך הדין שטיפל בעסקה ישיבו לחברות את הסכום ששילמו, והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 175 אלף שקל. ביהמ"ש לא עצר שם והוסיף ביקורת על התעקשות הווקף ועורך הדין למכור את בית הקברות, אף שידעו כי ביה"ד השרעי לערעורים מתנגד לעסקה.
פסק הדין הביא את עיזבונו של עורך הדין להגיש ערעור נגד האחריות שיוחסה לו. יורשי עורך הדין טענו כי הוא פעל בהתאם לסמכויות שניתנו לו על ידי הווקף, והווקף הוא זה שבחר להתעלם מרצונו של ביה"ד השרעי וניסה להקים את פרויקט הבניה על הקרקע, ולכן האחריות על ביטול העסקה צריכה לחול עליו בלבד והווקף הוא שצריך להשיב את הכספים.
ניהול קלוקל
השופטים יצחק עמית, אורי שהם וענת ברון קיבלו את הערעור באופן חלקי.
הם הסבירו שמי שניהל את הווקף באותה התקופה היה אדם שכונה על ידי הווקף הנוכחי "דמות מאוד מושחתת בלשון המעטה", לכן לדעתם, אם יש לווקף תלונות על כך, הוא צריך לבוא בטענות רק לעצמו שכן הווקף הוא זה שמינה את אותו אדם לתפקיד. לעמדתם, עורך הדין לא צריך היה להיות מושפע מהניהול הפנימי הקלוקל במקום.
עם זאת, השופטים קבעו כי עורך הדין מחויב להחזיר לווקף רק 120 אלף שקל ששם בזמנו בנאמנות, ולא הוכח כי הוחזר.
משכך פסקו השופטים שעיזבונו של עורך הדין לא יישא בסכומים שנקבעו בפסק הדין אלא רק הווקף, למעט אותם כספי נאמנות. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המערער: עו"ד אחסאן יאסין
- ב"כ המשיבים: עו"ד מוחמד סולימאן אגבאריה, עו"ד עלא אירני, עו"ד איתן שור
* עו"ד ארז הימן עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין