מאת: עוה"ד יעל ארניה ואדרה רוט
לפסק הדין בעניין ח.ע. נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות ואח'
אישה כבדת משקל עברה בשבוע ה-25 להריונה ה-14 סקירת מערכות במכון "מור". אף שהבדיקה נמצאה תקינה, נולדה בתה עם פגיעה מוחית קשה. לימים, הגישה הבת תביעת רשלנות רפואית, במסגרתה נקבע שנגרמו לה נזקים בסך 6.78 מיליון שקלים.
האם, שבהריונה ה-14 הגיעה למשקל של 111 ק"ג, הופנתה ע"י טיפת חלב לבדיקות ולייעוץ גנטי. אף שכל הבדיקות נמצאו תקינות, היא הופנתה למעקב הריון בסיכון גבוה בביה"ח סורוקה, בשל הלידות הרבות שעברה. בין היתר, ביצעה האם סקירת מערכות במכון "מור". הבדיקה נמצא תקינה על אף שהצוות הרפואי נתקל בקושי ניכר בביצועה הבדיקה בשל משקלה העודף של האישה.
בפברואר 1996 נולדה הבת עם מום בעמוד השדרה, שבעטיו סבלה משיתוק, הפרעות מוטוריות וכן הפרעת מוחית קשה. המשפחה הגישה תביעה נגד משרד הבריאות, הכללית ומכון מור.
הבת טענה, הרופא שביצע באמה את הבדיקה במכון מור, התרשל משום שהיה עליו לאבחן את המום. עוד טענה, שאם, כדברי הרופא, היה קושי בביצוע הבדיקה, היה על הצוות הרפואי שטיפל בה להפנות את אמה לבדיקה נוספת. לטענתה, לו היה מאובחן המום, הייתה אמה מבצעת הפסקת הריון והיא לא הייתה צריכה לסבול בחייה.
הכללית ומכון מור טענו, כי סקירת המערכות התבצעה בהתאם להוראות משרד הבריאות באותם ימים, בהם לא היה ניתן לאבחן את המום אצל אישה כבדת משקל, נוכח מגבלות רזולוציה.
בכל מקרה, הם טענו כי למרות הקושי, ביצוע הבדיקה הצליח ולכן לא היה מקום להפנות את האם לבדיקה נוספת. עוד הוסיפו שהאם בחרה לבצע את סקירת המערכות רק בשלב מאוחר מאוד בהיריון, שבוע 25, מועד שאינו אופטימאלי ומשפיע על מהימנות התוצאות.
החמצה
השופטת יעל וילנר קבעה כי על פי חוות הדעת הרפואיות, הסיכוי לאבחון המום ממנו סובלת התובעת היה גבוה מאד, והחמצתו מהווה התרשלות.
לפי השופטת, משקלה הכבד של האם לא מנע מהרופא לצפות באיברי העובר בעת ביצוע הבדיקה, אך גם אם הסיק כך - היה עליו לציין זאת במפורש על גבי טופס הבדיקה או להפנות את האישה לבדיקה נוספת.
השופטת וילנר הטילה את האחריות כולה על מכון מור, תוך שציינה כי הכללית (טיפת חלב וביה"ח סורוקה) לא חרגה מהפרקטיקה המקובלת מרגע שהאבחון במכון מור הראה שהבדיקה תקינה.
מאחר שהנכות התפקודית של התובעת, שאינה יכולה להשתלב בעבודה או לדאוג לעצמה, עומדת על 100%, העריכה השופטת את נזקיה ב-6.78 מיליון שקלים. לאחר קיזוז תגמולי ביטוח לאומי, חייבה השופטת את המכון בפיצוי של 3.63 מיליון שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד של 1.05 מיליון שקלים. מנגד, חויבה התובעת בהוצאות משפט של 10,000 שקל למשרד הבריאות והכללית.
תביעת ההורים בגין הולדה בעוולה, וכן תביעת הילדה עצמה בגין "חיים בעוולה" הוגשו טרם ניתנה 'הלכת המר' - ההלכה שביטלה את ההכרה בעילת "החיים בעוולה" שהגישה הילדה. בשנת 2012 נדחתה תביעת ההורים כיוון שהתיישנה - במצב זה, לכאורה, גם תביעת הילדה הייתה אמורה להידחות, בשל הלכת המר. אלא שבשנת 2013 קבעה השופטת וילנר, כי הגשמת תכליתה של הלכת המר מחייבת הכרה בעילת הילדה - שאחרת, לא יכולה הייתה לקבל פיצוי על נזקיה.
לפסק הדין בעניין ח.ע. נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות ואח'
* עוה"ד יעל ארניה ואדרה רוט ממשרד עו"ד רוט-ארניה ושות', עוסקות ברשלנות רפואית.
**הכותבות לא ייצגו בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין