שני חקלאים שותפים טענו כי ב-2006 הם רכשו רשתות עבור מטע האפרסמונים שלהם אך אלו החלו להתפורר כבר שנה לאחר מכן. בשבוע שעבר נדחתה תביעתם כנגד המשווקת בבית משפט השלום בראשון לציון. נקבע כי הם לא הוכיחו שהיה פגם ברשתות במועד רכישתן.
בתביעה שהגישו החקלאים באמצעות עו"ד חנה בר יוסף ג'ינו כנגד חברת "עמיר שיווק", הם טענו כי רכשו ממנה ב-2006 כ-25 רשתות פלריג (רשתות פלסטיק שחורות המונחות על השתילים ומביאות לחיסכון במים ובחומרי הדברה).
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין דיני חוזים ומסחר
לדבריהם, כבר ב-2007 חשו שהרשתות מתפרקות והזמינו את נציג החברה, אולם הוא ביקש מהם להמתין ולראות אם הליקוי יחמיר. ואכן, בשנים 2008-2009 ההתפוררות הלכה והחמירה.
לטענת התובעים, ב-2012 הנתבעת דרשה מהם תשלום חוב של 150,000 שקל, ומאוחר יותר סוכם כי לנוכח הפגם ברשתות הם יחזירו לה 100,000 שקל בלבד.
למרות זאת מימשה הנתבעת שטר ביטחון שלהם על סך 77,000 שקל, ולכן החליטו התובעים להגיש את התביעה הנוכחית.
מטעם התובעים הוגשה חוות דעת שמאי שביקר במקום ב-2013, והתרשם שהרשתות בלויות וכי הוא זוכר כי מצבן היה רע גם כשביקר במקום ב-2009. השמאי העריך את נזקי התובעים ב-90,000 שקל.
הנתבעת טענה על ידי בא כוחה עו"ד שריזלי, כי התביעה התיישנה והכחישה את טענות התובעים לגופן. לדבריה, לא נפל פגם ברשתות, ההתפוררות היא תוצאה של בלאי טבעי שנובע מאופן השימוש וחשיפה לשמש.
עוד נטען כי התובעים לא התלוננו בפניה בזמן אמת על הפגמים. הנתבעת טענה בנוסף כי אם היה פגם ברשתות, מי שאחראית לכך היא חברת "גבי נתנזן" שמכרה לה את הרשתות ולכן הגישה הנתבעת כנגדה הודעת צד שלישי.
חברת "גבי נתנזן" באמצעות עו"ד ניסן מנו טענה כי הרשתות לא היו פגומות במועד מכירתן, ואף טענה, בין היתר, כי התביעה הוגשה בשיהוי, דבר שגורם לה לנזק ראייתי וקושי להוכיח את טענותיה.
תוחלת חיים של שלוש שנים
לקביעת השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון, התובעים לא הוכיחו כי נפל פגם כלשהו ברשתות.
כך, התובעים לא הביאו כל ראיה לכך שההתפוררות החלה ב-2007. גם חוות דעתו של השמאי מטעמם ביחס לשנת 2009 מוטלת בספק לנוכח העובדה שנערכה כארבע שנים לאחר שביקר במטע.
כמו כן, היה מצופה מהתובעים שכשראו שהפלריג הולך ומתפורר, ידרשו מהנתבעת פיצוי. העובדה שלא עשו זאת ונזכרו להעלות את הטענה רק לאחר שהנתבעת מימשה את שטר הביטחון שלהם, פוגעת באמינותם.
השופט גם לא השתכנע מטענת השמאי כי תוחלת החיים של פלריג היא בין חמש לעשר שנים. לדברי השופט, מדובר ביריעות פלסטיק המונחות בשמש וחשופות לקרינה ולפגעי מזג אוויר, ועל כן סבירה יותר טענת הנתבעת כי תוחלת החיים שלהן קצרה יותר.
בעניין זה קיבל השופט את טענת עו"ד מנו לפיה חברת "גבי נתנזן" מספקת אחריות ליריעות לשלוש שנים בלבד, ואורך חייהן תלוי בתנאי השטח.
מכאן שמצבם הבלוי של הרשתות ב-2013 כפי שדווח בחוות דעת השמאי מטעם התובעים לא היה בלתי סביר, ואינו מעיד בהכרח כי הן היו פגומות במועד רכישתן.
לפיכך דחה השופט את התביעה. לטובת הנתבעת נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל. הנתבעת חויבה לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד לצד ג' בסך 25,000 שקל. התובעים ישפו את הנתבעת על כל סכום שתשלם לצד ג'.
לקריאת פסק הדין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין