מנכ"ל חברת "המשקם" הגיע לביקור באחד מסניפיה, לחץ ידיים והחמיא לעובדים, וככל הנראה גרם לאחד מהם להתרגשות קיצונית, שהובילה לאירוע מוחי. בית הדין לעבודה בתל-אבית הכיר במקרה כתאונת עבודה.
המקרה אירע בשעת בוקר בפברואר 2013. המנכ"ל הגיע לאחד מסניפיה, לחץ את ידו של מנהל המחסן והחמיא לו על עבודתו.
לייעוץ בתאונות עבודה:
עורך דין תאונות עבודה
ככל הנראה הדבר גרם למנהל המחסן להתרגשות חריגה, שכן דקות ספורות לאחר מכן הוא הובהל לבית החולים בילינסון, שום אובחן TIA – "שבץ מוחי חולף".
בעקבות זאת הגיש העובד תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב באמצעות עוה"ד אסף ברק, בה ביקש להכיר במקרה כתאונת עבודה. מן הצד השני, המוסד לביטוח לאומי סירב.
מומחה לנוירולוגיה מטעם בית הדין סבר שאין קשר סיבתי בין המקרה לשבץ, וזאת משום שלא סביר שאירוע חיובי מדובר באירוע חיובי – מחמאה ולחיצת היווה טריגר לשבץ המוחי.
חיזוק למסקנה זו מצא מומחה זה בעובדה שהאיש לקה בעוד מספר אירועים מוחיים, כך שהשבץ נגרם כתוצאה ממצבו הרפואי.
התובע ביקש להפנות אל המומחה שורה של שאלות הבהרה. לפני כשנה החליטה השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ למנות מומחה נוסף, "על מנת לשלול אפשרות שחוות דעתו של המומחה קשורה לאסכולה אליה הוא משתייך".
ואכן, המומחה הנוסף היה בדעה שונה, וקבע כי כן קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג להופעת המחלה המוחית, לנוכח "סמיכות הזמנים", כלומר העובדה שהאירוע המוחי קרה דקות ספורות אחרי המקרה.
המחלוקת התמקדה בשאלת הקשר הסיבתי. שני המומחים התבקשו לענות על שאלות, בדיונים שהתמקדו בהיבטים הרפואיים של שבץ מוחי בכלל, ובעניינו של התובע בפרט.
ביטוח לאומי, אותו ייצג עוה"ד רועי הררי, טען, בין היתר, כי המומחה הנוסף לא ביסס קשר סיבתי.
הטענה הייתה שקיימת סתירה פנימית בחוות דעתו של המומחה הנוסף, שכן לדעתו אם האירוע לא היה מתרחש, "המחלה המוחית" הייתה מתרחשת במועד מאוחר יותר או לא הייתה מתרחשת כלל. לעומת זאת בהמשך קובע אותו מומחה כי ימים ספורים לאחר מכן, אירעו שלושה אירועים מוחיים נוספים שאינם קשורים כלל לאירוע החריג.
הספק פועל לטובת המבוטח
השופטת גילצר-כץ הכריעה לטובת התובע. השופטת הסבירה כי מחוות הדעת השונות, התברר שלמעשה קיימות שתי אסכולות: האחת מכירה בכך שגם אירוע חיובי יכול לגרום לאירוע חריג, והשנייה מכירה רק באירוע שלילי כגורם לאירוע חריג.
באופן כללי, השופטת השתכנעה כי "דחק נפשי בלתי רגיל" יכול להתבטא בתחושה שלילית קיצונית – למשל התרגזות, כעס, בהלה – אולם גם בתחושה חיובית, כגון הודעה מפתיעה, אמרה מרגשת, והכל בהתאם לעוצמתה של אותה תחושה.
"ברי כי סמיכות הזמנים שבין ההתרגשות לשבץ המוחי בו לקה התובע, בתוך מספר דקות פועלת לטובת המבוטח. נזכיר כי מאחר שאנו מצויים בתחום הביטחון הסוציאלי פועל הספק לטובתו של המבוטח", הוסיפה השופטת.
לפיכך, בסופו של דבר השופטת אימצה את דעתו של המומחה הנוסף וקבעה כי לתובע אירעה תאונת בעבודה. לא נפסקו הוצאות.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין