חוקר מטעם ביטוח לאומי הגיע לביקור פתע בביתה של אם חד-הורית מלוד, על מנת לבדוק אם היא עדיין זכאית לתשלומי הבטחת ההכנסה. בדו"ח החקירה, שבעקבותיו נשללה מהאישה הגמלה, כתב החוקר שלא שיתפה עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה. ביה"ד הטיל ספק ברשמיו וקבע: היה מחדל בחקירה.
בפברואר 2012 הגיע חוקר מטעם ביטוח לאומי לביתה של אישה קשת יום, אם חד-הורית לשלושה המתגוררת בלוד, כדי לבדוק אם היא זכאית להבטחת הכנסה. בעקבות הדו"ח, שלפיו האישה לא מתגוררת בבית בו דיווחה שהיא מתגוררת, ביטוח לאומי שלל את זכאותה. רשמיו של החוקר הסתמכו, אגב, על שיחה עם אחד השכנים שסיפר לו כי האישה עזבה את ביתה.
האישה פנתה לביטוח לאומי והסבירה שבביתה התגלתה רטיבות ולכן עברה להתגורר אצל אמה למשך שבוע ימים. כעבור כחודש, החליט ביטוח לאומי לשלוח את החוקר לביקור שני, אך גם הפעם האישה לא נמצאה בביתה. בדו"ח כתב החוקר שדפק על הדלת אך לא הייתה תשובה. על כן, ההחלטה לשלילת הבטחת ההכנסה של האישה נשארה על כנה.
במאי 2012 הגישה האישה תביעה נוספת לביטוח לאומי, אך גם זו נדחתה. הפעם, החוקר, שטען שהגיע לשני ביקורים נוספים, כתב שהאישה סירבה לשתף עמו פעולה ולא פתחה לו את דלת ביתה גם לאחר שהזדהה בפניה.
האישה החליטה לשים קץ להתנהלות זו והגישה באמצעות עו"ד איתן ליברמן תביעה נגד ביטוח לאומי. בתביעה, שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה, נטען שהחלטת הביטוח הלאומי פגעה בה ובילדיה קשות: נמנעה ממנה הכנסה משמעותית, היא גם נאלצה להוציא את ילדיה ממעונות וההטבות שקיבלה כאם חד-הורית, ביניהן סיוע בשכר הדירה, בוטלו.
האישה הכחישה שאי-פעם סירבה לפתוח את דלת ביתה בפני החוקר, וטענה שגם אין כל היגיון שתעשה דבר כזה, משום שהיא וילדיה תלויים בגמלה וזקוקים לה. לתביעתה צירפה האישה חוזה שכירות המוכיח כי היא אכן מתגוררת בדירה עליה הצהירה. עוד היא סיפרה כי ייתכן שבעת הביקורים הייתה שקועה בשינה עמוקה, מאחר שהיא מטופלת בתינוקת שלא ישנה בלילות, וייתכן שלא שמעה את דפיקותיו של החוקר. עם זאת, היא תמהה מדוע לא התקשר אליה לסלולרי.
החוקר מטעם ביטוח לאומי, שיוצג ע"י עו"ד רועי הררי, עמד על גרסתו שהתובעת סירבה לפתוח את דלת ביתה. לאחר שנשאל בעדותו מדוע לא התקשר לתובעת כדי לוודא שהיא נמצאת בבית, הוא השיב שאינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, כיוון שכך מבוטחים יכולים "לעבוד עליו" שאינם בבית. לדבריו, הוא בדרך כלל מתקשר לטלפונים נייחים, אבל לתובעת אין כזה.
מה הבעיה להתקשר?
השופטת הדס יהלום תהתה, ממש כמו התובעת, מדוע החוקר, שלא הצליח לאתר את התובעת למרות הגעתו החוזרת ונשנית לביתה, לא התקשר אליה. טענתו כי אינו נוהג להתקשר לסלולריים לא התקבלה, והשופטת קבעה כי זו ממש לא סיבה מספקת למחדל בחקירתו. לפי השופטת, אם החוקר היה מתקשר לתובעת, הוא יכול היה לוודא אם היא נמצאת בבית עליו דיווחה או לאשש את טענותיו כי אינה מתגוררת שם. לנוכח חוזה השכירות שהמציאה התובעת ומחדלי החקירה, אישרה השופטת שהתובעת מתגוררת היכן שהצהירה.
השופטת ציינה בסוף פסק דינה, כי בסופו של דבר ביטוח לאומי אישר לתובעת את הגמלה ולכן לא ניתן סעד אופרטיבי. עם זאת, התביעה התקבלה וההחלטות שהסתמכו על דוח החוקר החסר – בוטלו. לא נפסקו הוצאות.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין