הנאשם, שהואשם באונס במשרדי מועדון "המסבאה" בהרצליה, הורשע בנסיון אונס בלבד. ביהמ"ש: "ראוי שהפרקליטות תפעל לעריכת בירור יסודי מול המשטרה בנוגע למחדלי החקירה בפרשה זו, על מנת להפיק את הלקחים הנדרשים."
בערב סתווי בנובמבר 2012 טיילה אישה צעירה להנאתה במרינה בהרצליה. בשלב מסוים התקשרה למסעדת "אל גאוצ'ו", וביקשה לדבר עם ידיד שעבד בה. במקום אותו ידיד ענה לה אחיו, והציע לה לשתות קפה במסעדה. היא נענתה להזמנה והשניים נפגשו – היא הזמינה קפה והוא שתה יין. בשלב מסוים ביקש שתצטרף אליו למשרדים של מועדון "המסבאה" הסמוך שבו הוא עובד, בתואנה שהוא צריך לתקן משהו דחוף.
לשאלות בתחום הפלילי:
כנסו לפורום משפט פלילי
אחרי שעלו למשרד האיש העמיד פנים כאילו הוא מתקן משהו במחשב, עד שלפתע התקרב אל האישה וניסה לכפות את עצמו עליה.
כעבור כמה זמן הצליחה לשכנע אותו לצאת "לנשום אוויר" ובתוך כך התקשרה למכר שלה, שהגיע לחניון האחורי של המסעדה. אורות הרכב האירו קדימה, המכר הבחין בצעירה ובבחור ויצא מרכבו. הוא חש שהבחור מדיף ריח של אלכוהול, ואז אמר לאישה שתכנס מהר לרכב ונסע ביחד עמה מהמקום. האישה, חיוורת ומבוהלת, סיפרה על האירוע לכמה חברים ובני משפחה, ויומיים אחרי האירוע ניגשה למשטרה.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום שבו יוחסו לו עבירות של אינוס ומעשים מגונים.
המדינה טענה כי הנאשם השכיב את המתלוננת על ספה בחדר, ואמר לה שמצלמות האבטחה לא פועלות. אחר כך נגע לה בחזה מספר פעמים, הוריד לה את המכנסיים, הסיט את תחתוניה והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה – הכל בכח ובניגוד לרצונה.
לטענת המדינה, האירוע נמשך מספר שעות, שבהן המתלוננת נאבקה בנאשם והתחננה שיפסיק, והוא בתגובה היכה אותה וגרם לה לחבלות בכל גופה.
הנאשם הכחיש את כל ההתרחשות וטען שהוא לא מכיר את המתלוננת. הוא טען שיש לו אליבי כיוון שעבד במסעדה באותו ערב ומיד אחר כך יצא עם אחיו לכפר ג'סר א-זרקא לחתונה של אח אחר שלו.
תמוה ורשלני
השופטות שרה דותן וצילה צפת והשופט אבי זמיר דחו את טענת האליבי וקבעו שהאירוע אכן התרחש בזמן ובמקום שנטען על ידי המדינה, וזאת לאור מצבור עדויות לטובת גרסתה של המתלוננת, בהן עדותו של בעל המועדון שנמצא אמין ואובייקטיבי.
השופטים סברו כי הנאשם שיקר בנוגע לאליבי, לנוכח סתירות ועדויות שלו ושל אחיו שהותירו רושם לא אמין.
אלא שאי בהירות וחוסר עקביות בדברי המתלוננת, כמו גם מחדלים בחקירת המשטרה, עוררו אצל השופטים ספק סביר בנוגע לאקט החדרת האצבעות, ועל כן בסופו של דבר הנאשם הורשע בניסיון לאינוס ובמעשים מגונים, ולא בעבירת אינוס.
השופט זמיר הטיח במשטרה ביקורת קשה, בין היתר על כך שלא שלחה את המתלוננת לבדיקה רפואית, לא בדקה את מצלמות האבטחה במסעדה, לא הוציאה פלטי שיחות ולא ביצעה איכון טלפונים, וציין כי: "מדובר בחקירה חסרה, שהתנהלה בלוח זמנים תמוה ורשלני; חקירה בתיק אונס, שהיה הכרח לבצעה בתוך שעות או ימים, נמשכה על פני שבועות ארוכים, ללא כל סיבה מוצדקת, ותוך אבדן היכולת להשיג חלק מהראיות החשובות."
ביום 4.3.15 נגזר דינו של הנאשם והוטלו עליו 4.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי של 50 אלף שקל למתלוננת.
* עו"ד אביעד רייפר עוסק במשפט פלילי, דיני צבא ודיני תעבורה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין