בסוף דצמבר אמורה להסתיים הוראת השעה להגשת בקשות לגילוי מרצון בגין הכנסות לא מדווחות. בשלב זה טרם ידוע אם הנוהל יוארך לתקופה נוספת. במידה שלא, הרי שיפקעו ההטבות הניתנות כיום במסגרתו.
בימים אלה חתמה רשות המיסים על הסכם לחלופי מידע אוטומטיים (CRS) עם הרשויות בשוויץ. כמו כן נחתמו הסכמים לחילופי מידע עם מדינות נוספות, לרבות מקלטי מס שלישראל אין עמן אמנות למניעת כפל מס. במסגרת זו אמורה הרשות לקבל במהלך השנים הקרובות רשימות של ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל, באופן שיאפשר לה להצליב מידע ולבדוק האם חשבונות אלה מדווחים בישראל.
המשמעות המעשית היא כי מחזיקי חשבונות בבנקים זרים שאינם מדווחים בישראל עומדים בפני סיכון. במידה שלא יקדימו לפתוח בהליך בקשה של גילוי מרצון, עלולים להינקט נגדם הליכים פליליים.
נוהל הגילוי מרצון כולל שתי הוראות שעה שהוארכו ונועדו להקל על הגשת הבקשות לגילוי מרצון, ועיקרן:
הגשת בקשות אנונימיות – במסלול זה ניתן להגיש בשלב הראשוני בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנת לברר את חבות המס הנובעת מהבקשה.
מסלול מקוצר – כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על שני מיליון שקל, וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון שקל, ניתן להגיש את הבקשה במסלול המקוצר בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפק לפונה שובר תשלום. עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.
הקפאת חשבונות והחרמת רכוש
אולם להודעה האמורה נוסף הפעם מימד חשוב, הקשור בתיקון מס' 14 שאישרה הכנסת לחוק איסור הלבנת הון מחודש מרץ השנה. לפי תיקון זה, מעתה עבירות המס נחשבות כ-"עבירות מקור" לעניין חוק איסור הלבנת הון. המשמעות היא דרמטית, שכן חוק זה מאפשר לרשויות המדינה להפעיל סנקציות כלכליות נגד חשודים בעברות הלבנת הון עד כדי הקפאת חשבונות בנק ואף החרמת רכוש וחילוטו לטובת המדינה, ואפילו כבר בשלב החקירה.
הסמכויות הדרקוניות מאפשרות לרשויות המדינה אף להקפיא את חשבונות הבנק שלו באופן שאינו מאפשר לו אפילו לשכור סנגור פרטי ומאלץ אותו להיעזר בשרותי הסנגוריה הציבורית כחשוד חסר אמצעים.
כך אירע השנה בפרשת סמי לוי (מ"ת 25091-07-15), שם דחה השופט בני שגיא מביהמ"ש המחוזי בת"א את בקשתו של לוי לשחרר חלק מהכספים שנתפסו בגין עבירות כלכליות שבהן הואשם, על מנת שיוכל לממן הגנה משפטית ראויה.
ניתן לתהות אם אמצעים כה דרקוניים עולים מבקנה אחד עם ערכים בסיסיים של זכויות אדם בכלל וזכויות נחקרים בפרט, והאם הפעלה של סנקציות משתקות מסוג זה ראויות ליישום במקום שבו מדובר בעבירות מס בלבד. זאת, להבדיל מעבירות חמורות של עבריינות כבדה המשלבת בתוכה מרכיבים של פשע מאורגן ושל טרור.
ימים יגידו אם הרשויות תעמודנה בפיתוי להפעיל אמצעים אלה במקרים "רגילים", המחייבים מידה של איפוק וריסון, להבדיל אולי ממקרים של עבריינות מס המשולבת עם פשיעה מאורגנת כבדה ואלימה. נסיון החיים מלמד כי משיש לרשויות השלטון סמכויות וכוח בלתי מוגבלים הן אינן מהססות לעשות בו שימוש רחב. יש לקוות כי בתי המשפט ייצרו את האיזון הראוי ויעמידו גבולות של מידתיות ואיפוק בהפעלת האמצעים הדרקוניים האמורים.
הטבעת מתהדקת
מכל מקום, נוהל הגילוי מרצון טומן בחובו גם הקלה משמעותית בכך שהחסינות מפני העמדה לדין פלילי תחול גם במקרים של עבירות על חוק איסור הלבנת הון שמקורן בעבירות מס.
פריסת רשת הסכמים בילטרליים לחילופי מידע בין ישראל למדינות שונות בעולם, מציבה טבעת הולכת ומתהדקת סביב צווארם של אלו המחזיקים הון לא מדווח בבנקים בחו"ל.
על כל פנים, במצב החוקי הקיים, דומה כי "הגילוי מרצון" הוא מהלך שכבר אינו תלוי כל כך ברצונם הטוב של הנישומים. הארכת הנוהל הקיים בחצי שנה נוספת, על ההקלות הטמונות בו, עלולה אפוא להיות חלון ההזדמנויות האחרון לנישומים בעלי הון לא מדווח להסדיר את עניניהם בתנאים נוחים יותר.
יש להניח כי בעתיד, התנאים להסדרת העניין במסגרת נוהל גילוי מרצון יהיו פחות נוחים מאשר אלו החלים עד לסוף שנת המס הנוכחית. יש לזכור כי הגשת בקשה לגילוי מרצון מחייבת איסוף מסמכים והכנת תחשיבי מס, כך שלא כדאי לבנות על "הרגע האחרון". יש להיערך לכך כבר כעת.
* עורך דין איתי הכהן עוסק במיסוי בינלאומי וגילוי מרצון
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין