תביעה מוזרה הוגשה לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע: קשישה כבת 75, הסובלת משיטיון, ביקשה לבטל את שטר המשכנתא שחתמה עליו אחרי שהבנק החל בהליכים למימוש דירתה. האם ייתכן שהגישה את התביעה בעצמה? ואם לא – מי עומד מאחוריה ומה יעלה בגורלה?
התביעה הוגשה לפני כשנתיים בשל פעולות שנקט בנק הפועלים למימוש הדירה של הקשישה, בעקבות חוב של כ-2.5 מיליון שקל שנצבר בחשבונם של בניה והחברה שבבעלותם.
בתביעה, שהוגשה נגד הבנק ולשכת רישום המקרקעין ברחובות, ביקשה הקשישה מבית המשפט לבטל את שטר המשכנתא שחתמה עליו תוך שיעבוד דירתה לבנק למקרה שייצבר בחשבון החברה חוב.
לעורך דין בתחום האפוטרופסות
עורך דין אפוטרופסות
בתגובה לתביעה הגיש הבנק שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף, כשהשנייה בהן עסקה בחוות דעת פסיכיאטרית שהגישה הקשישה, ולפיה היא סובלת משיטיון, אינה מתמצאת בזמן ובמקום, שיפוט המציאות שלה מופרע, והיא אינה אחראית למעשיה. במצבה, טען הבנק, היא כלל לא כשירה להיות מעורבת בהליכים משפטיים.
בתגובה לבקשת הבנק, ביקש עוה"ד שייצג את התובעת לאפשר לו לנהל את ההליכים בעזרת הילדים של התובעת ולשמש לה כאפוטרופוס לדין, כיוון שכבר מונה לשמש ככזה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדה.
התביעה נולדה בחטא
השופט ישראל פבלו אקסלרד פתח את הכרעתו במילים הבאות: "לידתה של תובענה זו בחטא... כבר למקרא כתב התביעה עולות לא מעט תמיהות: אם מצבה של התובעת הינו כמתואר בכתב התביעה... והיא אינה מתמצאת בזמן ובמקום וסובלת משיטיון למרבה הצער, כיצד הגישה התובעת את תביעתה וטענה את טענותיה העובדתיות והמשפטיות, מבלי שמונה לה אפוטרופוס שיחליט עבורה על הגשת התביעה וכל הכרוך בכך?"
השופט קבע שהתובעת בכלל לא כשירה לנהל הליכים משפטיים, ואף נסיבות החתמתה על ייפוי הכוח בעייתיות, שכן סביר להניח שהיא לא ידעה בכלל על מה היא חותמת.
"תובעת אשר מצבה הרפואי הינו כאמור בחוות הדעת, אינה יכולה לקבל החלטה לפתוח בהליך משפטי ולחתום על ייפוי כוח, על כל הכרוך בכך, מבלי שימונה לה כדין אפוטרופוס על רכושה, שיקבל עבורה ולטובתה, כל החלטה שיש לקבל בעניין זה", כתב השופט בהחלטתו.
באשר לבקשת עורך הדין שלה להתמנות כאפוטרופוס פסק השופט כי הדבר בלתי אפשרי. הוא אמנם מונה לשמש לה כאפוטרופוס, אלא שמינויו הוגבל להליכי ההוצאה לפועל בלבד.
סיבה נוספת היא שעוה"ד המדובר מייצג את בניה בהליכים שונים – ואילו טענות התובעת עלולות דווקא להתנגש עם האינטרסים של הבנים, שכן לא מן נמנע שהתובעת נוצלה על ידם.
עוד עניין חשוב הוא שסמכות בית המשפט למנות אפוטרופוס לדין מוגבלת לשני מצבים: כאשר הוגשה תביעה נגד אדם שאינו מסוגל להתגונן כראוי או במקרה שבו הוא הפך להיות לא כשיר לאחר שכבר הגיש את התביעה. כאן מדובר בתביעה אקטיבית שהוגשה, לכאורה, על ידי התובעת, בשעה שכבר הייתה חולה.
מכאן הגיע השופט למסקנה שהתביעה לא באמת הוגשה על ידי התובעת. עם זאת, השופט החליט שייתן למעורבים – עורך הדין ובני של התובעת – את האפשרות לתקן את הפגם: הוא החליט לא לתת הוראות אופרטיביות לגבי המשך ההליכים, ונתן להם שבוע ימים כדי לפנות לבית המשפט למשפחה בבקשה שימנה לקשישה אפוטרופוס.
אם תוך שבוע לא יודיעו לו דבר – התובענה תמחק ללא התראה נוספת. בנסיבות העניין, החליט השופט שלא לחייב את התובעת בהוצאות.
* עו"ד נטלי זץ-חורש עוסקת בתחום האפוטרופסות ודיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין