סגירת תיק פלילי נגד חשוד אינה תמיד סוף פסוק. לעיתים, הרישום המשטרתי יישאר ויעמוד כאבן ריחיים על צווארו של האזרח תקופה ארוכה. עו"ד חיים אוחנה ממליץ לבדוק את עילת סגירת התיק ובמקרים המתאימים גם לבקש לשנותה.
מאות אלפי תלונות מוגשות מדי שנה לגורמי אכיפת החוק בישראל. רבות מהתלונות הללו כלל לא מבשילות לכדי כתב אישום ומסתיימות בהודעה לקונית על סגירת התיק. הודעה שכזו, על אף שהיא משמחת למדי, עלולה להתברר כחרב מתהפכת מעל צווארו של אדם, אשר כלל אינו מודע למשמעויות המשפטיות והתעסוקתיות היכולות להיגזר בעתיד מסגירת התיק כנגדו.
כנסו לפורום פלילי כדי לשאול ולהתייעץ בנושאי רישום פלילי
ככלל, סגירת תיק פלילי ע"י מי מגורמי רשויות האכיפה היא הליך מנהלי גרידא, המתבצע מחוץ לכותלי בית המשפט. בשלב הראשון מוגשת תלונה ולאחריה נפתחת חקירה, במסגרתה המשטרה מנסה לנפק די ראיות וממצאים מפלילים. לאחר סיום עבודת החקירה מקובץ כלל החומר שנאסף וזוכה לכינוי המחייב "תיק החקירה". תיק זה נשלח אל משרדו של התובע המשטרתי או פרקליט מאחת מפרקליטויות המחוז, תלוי בסוג העבירה. או אז, יושב התובע/פרקליט ושוקד על תיק החקירה. אם הוא סבור שהראיות מספיקות לשם הגשת כתב אישום, יורה על העמדה לדין. על התובע להיות בטוח כי קיים סיכוי סביר שבהתבסס על תיק החקירה שבידיו, בית המשפט אכן ירשיע את הנאשם לעתיד. אך אם התובע חושב כי אין מקום להגיש כתב אישום, הוא יכול לסגור את התיק בשל אחת מעילות סגירת תיק פלילי שיפורטו ממש עכשיו.
לעילה ולעילא
העילה הראשונה עניינה סגירת תיק עקב חוסר בראיות מספיקות. החלטה זו תתקבל כאשר ישנן ראיות כנגד החשוד, אולם הן אינן מעובות מספיק ולא מגיעות לרף הגבוה הנדרש במשפט פלילי לצורך הרשעה. במילים אחרות, זהו מצב בו התובע אינו משוכנע שביהמ"ש ירשיע את החשוד, ולכן הוא מעדיף שלא להגיש כתב אישום כנגדו.
העילה השנייה היא חוסר עניין לציבור (או בשמה המשטרתי: "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין"). המדובר בעבירות פעוטות, סכסוכי שכנים ותלונות הדדיות, שאין בהן הצדקה להתדיינות פלילית יקרה בזמן ובמשאבים. מקרה שכיח לסגירת תיק בעילה זו הוא כאשר חשוד ללא עבר פלילי נתפס מחזיק בסם לשימוש עצמי.
העילה השלישית והאידיאלית ביותר מבחינתו של חשוד לסגירת תיק היא היעדר אשמה. אם הוחלט שהתיק נסגר מחוסר אשמה, פירוש הדבר כי אין ספק בדבר חפותו של החשוד. במצב דברים שכזה, התיק נמחק כליל מרישומי המשטרה וזכרו לא יעלה בשום מקום ובפני אף גורם.
הלכה למעשה, החלטה של סגירת תיק בגין עילה זו לא תירשם לעיתים קרובות, שכן בפועל אפילו בדל של ראיה נגד חשוד יספיק כדי לא לסגור את התיק מחוסר אשמה. מקרה טיפוסי לסגירת תיק בגין חוסר אשמה הוא כאשר המעשה אינו מהווה עבירה או כאשר קיים ספק משמעותי באשר לזיהויו של החשוד כמבצע העבירה ("טעות בזיהוי").
אם בעקבות סגירת תיק בעילה של חוסר אשמה יכול החשוד לראות עצמו כאילו לא הוגשה נגדו תלונה מעולם, הרי שסגירת תיק בגין חוסר ראיות מספיקות או חוסר עניין לציבור מותירה כתם צדדי ונסתר ברישומי החשוד, העלול להפוך לגלוי ומכוער, בדיוק בזמן הלא נכון. בחוק מנויים שורה ארוכה של גופים ביטחוניים וממשלתיים, אשר להם הגישה לרישומיו המשטרתיים של כל אדם, גם ללא צורך בהסכמתו או ידיעתו. בקשה לרישיון נשיאת נשק, בקשה לרישיון ניהול תיקי השקעות, אשרות והיתרים מטעם משרדי הממשלה – כל אלה ועוד ייבחנו בין היתר, על פי רישומיו המשטרתיים של המבקש.
יתרה מכך, סגירת תיק בעילה שאינה חוסר אשמה עלולה להגדיל את סיכויי המתלונן לזכות בתביעה אזרחית כנגד החשוד, אם יחליט לעשות כן. בנוסף, היוותרותו של רישום משטרתי יכולה להוות לשון המאזניים לחומרה בכל הסתבכות עתידית נוספת בפלילים.
כפי שראינו, יש לקחת בחשבון כי סגירת תיק פלילי שאינה בעילה של חוסר אשמה, המטהרת את שמו, יכולה לעמוד לאדם לרועץ וכאבן ריחיים תקופה ארוכה לאחר שכבר שכח מאותו תיק זניח. לכן, יש לפעול ביסודיות לשינוי עילת סגירת התיק מאחר ובמקרים רבים המאמץ נושא פרי.
רוצים שינוי?
בעקבות החלטה על סגירת תיק בשל אחת העילות המותירות רישום משטרתי, רשאי החשוד להגיש בקשה מנומקת לשינוי העילה לסגירת התיק מחוסר אשמה. הבקשה תוגש לאותו התובע שסגר את התיק, והוא יערוך בחינה מחודשת של התשתית הראייתית, ולפנים משורת הדין עשוי להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של החשוד כגון העבר הפלילי, ההווה התעסוקתי והעתיד המקצועי. באם התובע מתמיד בסירובו ניתן להגיש ערר לממונים עליו ואף לבקש את התערבות ביהמ"ש. במקרים מתאימים ניתן אף לפנות לקציני משטרה, האמונים על נושא הרישום הפלילי במשטרת ישראל, ולבקש מהם למחוק את הרישום, בהתחשב בקיומן של נסיבות אישיות מקלות.
מנגד, החוק קובע כי גם למתלונן הזכות להיות מעורה בהליכים המתנהלים לאחר הגשת תלונתו ולכן ישנה חובה למסור לו הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין את החשוד, בציון טעם ההחלטה. אם סבר שנעשה לו עוול, יכול המתלונן להגיש ערר על החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין. בעקבות ערר זה יכול התובע לשנות את דעתו ולהורות על הגשת כתב אישום או סגירת התיק הפלילי בעילה אחרת.
אך בעוד שחשוד יכול לפנות בגלגול שלישי ורביעי לסמכות הבאה בהיררכיה בבקשה לשנות את רוע הגזירה, זכות הערר ניתנת למתלונן פעם אחת ויחידה, ומשנדחתה בקשתו להעמיד בכל זאת את החשוד לדין, לא תקום לו זכות ערר נוספת.
לסיכום, המלצתי החמה לחשוד שתיקו נסגר אך הכתם נשאר היא לפנות בבקשה לשינוי עילת סגירה ולנסות להחזיר את הגלגל אחורה. מניסיוני, ישנו סיכוי גבוה שיופתע לגלות כי מאחורי כללי המדיניות הנוקשים, מסתתרים אנשים בשר ודם שלא יהססו לשנות את דעתם כדי לעשות צדק.
* עו"ד חיים אוחנה עוסק בתחום הפלילי
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין