בני זוג מורמונים עלו יחדיו לישראל אך נקלעו לקשיים והחליטו להיפרד. למרות הפרידה הם המשיכו לגור יחד וילדיהם הקטינים נחשפו לאווירה מתוחה ואלימה. פסק הדין שהותר לפרסום באחרונה דן בשאלת טובת הילדים וזכויותיהם.
אין ספק שלהורים יש זכות מלאה להיפרד, אך רבים מהם שוכחים את האחריות הכבדה המוטלת על כתפיהם לעשות זאת תוך פגיעה מינימאלית בילדים, במיוחד כשהם קטינים. בפסק הדין שניתן באפריל השנה והותר לפרסום כעת, הדגישה שופטת בית המשפט למשפחה בנצרת רונית גורביץ כי טובת הילדים קודמת לטובת ההורים.
לשאלות בנושא משפחה:
פנו ל-עורך דין דיני משפחה
לפני כשלוש שנים הוגשו לבית המשפט מספר תביעות בידי אם לארבעה ילדים. האישה, חברת הדת המורמונית שעלתה לישראל עם בעלה מארגנטינה לפני כ-13 שנים, תבעה להתיר את הנישואים, לקבל משמורת על הילדים, מזונות וכן להורות על סילוק בעלה מהדירה המשותפת.
האישה טענה כי סבלה לאורך שנים מאלימות פיזית ומילולית קשה מנשוא שפגעה בה נפשית ומנעה ממנה מלתפקד כאם.
הבעל הסכים להתרת הנישואים, אך טען כי תלונות אשתו הן תלונות שווא פרי מצבה הנפשי הקשה. האב התנגד לכך שהילדים יהיו במשמורתה הבלעדית מאחר שלטענתו היא סובלת מהתקפי זעם ונוהגת כלפיהם באלימות, בעוד שהוא מטפל בהם ומקדיש להם זמן.
באשר לדירה הוא טען כי אין לאשתו עדיפות על פניו והוא זכאי להישאר בה. מדובר בדירת עמידר השייכת לשניהם ובניגוד אליו, לאישה יש משפחה בארץ שיכולה לסייע לה.
במהלך הדיונים בתביעות בני הזוג הצליחו להגיע להסכמה והודיעו שהם יקיימו משמורת משותפת. בנוסף, ניתן בשנה שעברה פסק דין לגירושים ונישואיהם הסתיימו. על אף זאת הם המשיכו להתגורר יחד וכך נותרו להכרעה שתי סוגיות: המגורים בדירה ומזונות הילדים.
הילדים סובלים
השופטת גורביץ התרשמה שמערכת היחסים בין בני הזוג לשעבר קשה ביותר וכי המשך המגורים תחת קורת גג אחת מזיק להם, ובמיוחד לילדים.
השופטת התרשמה כי הילדים מושפעים מהאווירה הקשה והמתוחה בבית, הרוויה באלימות מילולית, כמו גם מחוסר הוודאות באשר לעתידם. הדבר מתבטא בכך שגם הילדים סובלים מהתפרצויות אלימות. השופטת ציינה כי נפגשה עם הילדים הבוגרים בחבורה והתרשמה כי השלימו עם פרידת הוריהם וכיום הם כמהים לאווירה רגועה ושקטה ללא מריבות בבית.
כמיהה הזו, קבעה השופטת, יכולה להתגשם רק אם ההורים יפרידו כוחות ויתגוררו בנפרד – בשני בתים שונים. מאחר שמצבה הכלכלי והאישי של האישה חמור יותר – היא מתקיימת מקצבת נכות ולא שולטת בשפה העברית – ואילו לגרוש יש עבודה קבועה והוא מסוגל לעמוד בתשלומי שכר הדירה, עדיף שהוא יעזוב את הבית ויאפשר לאישה להישאר בו.
באשר למזונות, מאחר והמשמורת ביניהם משותפת, חויב האב לשלם לארבעת ילדיו 1,000 שקל בלבד מדי חודש, ולהתחלק עם האישה בהוצאות החינוך והרפואה שלהם.
פסק הדין הזה מעיד על שלב חדש ואקטיבי בהעדפת אינטרס הילדים על פני אינטרס ההורים בסיטואציה שבה יש בין השניים ניגוד אינטרסים, ובית המשפט נאלץ לקחת את תפקיד ה"מבוגר האחראי" ולשמש כאביהם של הקטינים.
- ב"כ התובעים: עו"ד שולה אלמוזנינו זגורי
- ב"כ הנתבע: עו"ד גלית בלאו - בהרב
* עורך דין איתן ליפסקר עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין