בימ"ש השלום גזר את דינו של ישראלי ממזרח ירושלים שבתקופת צוק איתן פרסם סטטוסים שבהם תמך בחמאס וקרא לבצע פיגועים.
קיץ 2014 היה אחד הסוערים שידעה ישראל בשנים האחרונות. זה התחיל בחטיפות ורציחות והסתיים במבצע "צוק איתן". הארץ כולה רעשה, וגם העולם הווירטואלי – ובעיקר פייסבוק – הצטרף למערכה במלוא עוזו.
לשאלות על הדין הפלילי:
כנסו ל: פורום פלילי של אתר פסקדין
מדי יום, אנשים רבים המטירו את דעותיהם בעד ונגד, הביעו התנגדות והזדהות לכאן ולכאן, אצבעותיהם מתופפות על המקלדת בקצב של מכונות ירייה. אחרים רק שיתפו או עשו "לייק". פוסטים רבים שטפו את המרחב והרשת הייתה כמרקחה.
עד היום פרסומים אלה ממשיכים לאתגר את המשפט הישראלי, בעיקר בשאלת הגבול החמקמק שבין חופש הביטוי להסתה אסורה.
בחודשים האחרונים נגזר דינם של מספר ערבים ישראלים שהורשעו בהסתה דרך הפייסבוק. לאחרונה ניתן בבימ"ש השלום בירושלים גזר דינו של צעיר שבזמן האירועים היה בן 18. הוא נעצר לפני כששה חודשים ועד היום שוהה במעצר.
על פי כתב האישום הוא פרסם כ-40 פרסומים שבהם הביע תמיכה וקרא באופן ישיר ובוטה לביצוע פעולות טרור.
במסגרת הסדר טיעון הוא הודה והורשע בעבירות של הסתה לאלימות או לטרור, וכן בתמיכה בארגון טרור.
המדינה ביקשה להטיל על הנאשם מאסר ממושך, וכן מאסר על תנאי וקנס כספי.
הנאשם סיפר שבעקבות רצח הנער מוחמד אבו-חדיר הוא נחשף לאנשים בסביבתו שהחלו לפרסם פרסומים ברשתות החברתיות בגנוּת ישראל והיהודים.
לדבריו, הוא לא יזם ולא ניסח את הפרסומים, אלא העתיק אותם לחשבון הפייסבוק שלו כדי לזכות באהדה וב"לייקים". לטענתו, מעשיו נבעו מתוך פזיזות ולא מתוך כוונה להסית. הוא הביע חרטה וטען כי למד את הלקח ולא יחזור על מעשיו.
סנגורו טען שמדובר בתיק חדשני, שכן עד לא מזמן המדינה לא העמידה המאשימה לדין פלילי בגין פרסומים בפייסבוק, וטען לאכיפה חלקית ובררנית.
בתגובה לטענה זו, המדינה הפנתה לכתבי אישום אחרים שהוגשו בשנה האחרונה בגין עבירות של הסתה לאלימות ולגזענות, גם נגד נאשמים יהודים.
הסנגור הוסיף שיש להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בהודאתו ובעברו הנקי. וביקש להסתפק בששת חודשי המעצר.
שירות המבחן המליץ על מאסר בפועל לאחר שהתרשם שיש סיכוי גבוה לכך שהנאשם יחזור על מעשיו, והעריך שהוא מתייחס לעניין בשטחיות ובהכחשה מסוימת.
מסר ברור
השופטת דנה כהן-לקח פירטה את שיקוליה לכאן ולכאן. מצד אחד, הסבירה, יש להתחשב במניע האידאולוגי, בכמות הפרסומים ותדירותם לאורך מספר חודשים, בתוכנם הבוטה הקורא באופן ישיר ונחרץ ובלתי לביצוע פיגועי טרור רצחניים, וכן בתקופה המתוחה במהלכה הועלו לפייסבוק.
"לא ניתן להתעלם מהצורך בהעברת מסר עונשי ברור כנגד פרסומים המסיתים לאלימות ולטרור ברשת האינטרנט", כתבה השופטת, והזכירה כמה קל לכתוב דברים שעלולים לגרום לנזק גדול.
מצד שני, השופטת ציינה שהנאשם לא ביצע בעצמו מעשי אלימות או טרור, וככל הנראה גם פרסומיו לא הובילו לאלימות מצד אחרים. הנאשם לא היה אדם בעל השפעה, אלא צעיר עם כמות יחסית קטנה של חברי פייסבוק.
השופט התחשבה גם בהודאת הנאשם, בגילו הצעיר ובעברו הנקי, ואף בעובדה שהוא שוהה כבר מספר חודשים במעצר.
בסיכומו של דבר, השופטת הטילה על הנאשם עשרה חודשי מאסר בפועל החל מיום המעצר, וכן חמישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים.
מאחר שלא מדובר בעבירות כלכליות, השופטת החליטה שלא להוסיף קנס על עונש המאסר.
* עו"ד ליאור בנימין עוסק במשפט פלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין