האם לוחמים שלקו בתסמונת פוסט טראומתית זכאים ל-50% נכות באופן אוטומטי? סוגיה רגישה זו הגיעה לפתחו של ביהמ"ש העליון לאחר ששני לוחמי צה"ל ביקשו להגדיל את אחוזי הנכות שנקבע לאחד מהם ולהכיר בשני כסובל מתסמונת פוסט-טראומתית, בשל החמרה במצבם הרפואי.
לאחר שנפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים, הוכר הלוחם, יליד 1954, כסובל מתסמונת פוסט טראומתית ושיעור נכותו נקבע ל-20%. ב-2012 הוא פנה לוועדה הרפואית המחוזית בבקשה להגדלת שיעור נכותו בטענה שמצבו הרפואי הוחמר. בקשתו נדחתה, והוא ערער לוועדה הרפואית העליונה. לטענתו, חל שינוי במדיניות של קצין התגמולים לעניין פדויי שבי שלקו בתסמונת פוסט טראומתית, ודרגת נכותם נקבעת על 50% באופן אוטומטי.
אלא שהוועדה הרפואית העליונה דחתה גם היא את ערעורו. הלוחם ערער על כך לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, שקיבל את ערעורו וקבע שיש להעמיד את דרגת הנכות של הלוחם על 50% ללא בדיקה מחודשת. קצין התגמולים לא הסכים עם החלטת המחוזי, וביקש רשות לערער בביהמ"ש העליון. לדבריו, הוא אינו מוסמך לקבוע רמת נכות אוטומטית אלא בהתאם למצב הרפואי הספציפי של המבקש ולאחר בדיקות רפואיות רלוונטיות.
במקרה אחר, לוחם פלמ"ח, שנקבע לו שיעור נכות של 41% בשל פציעה במהלך מלחמת השחרור, פנה ב-2011 לקצין התגמולים כדי שיכיר גם בתסמונת הפוסט טראומתית שנגרמה לו כששהה בכלא הבריטי, שם נחקר ועונה. בקשתו נדחתה ונקבע שאין קשר סיבתי בין העינויים למצבו הנפשי כיום. ערעור שהגיש לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע נדחה והוא ביקש רשות לערער לעליון. ביהמ"ש העליון החליט לאחד את הדיון בשני הערעורים.
עמותת "ערים בלילה", המייצגת הלומי קרב, ביקשה להצטרף לדיון, וטענה כי הייתה תקופה בעבר שהלוקים בתסמונת הפוסט-טראומתית בשל שהותם בשבי הוכרו כנכים בשיעור של 50% בעקבות שינוי מדיניות, שנבע מהזנחת פדויי השבי. לדבריה, מדיניות זו יושמה לגבי 80% מהלוקים בתסמונת, ואין להפלות את היתר.
מתנערים מהלוחמים
לפי השופט אליקים רובינשטיין, המדינה לא התנערה מיחס הוגן לפדויי השבי ונפגעי מלחמה, לא מבחינת חקיקה ולא מבחינת הטיפול בהם. אמנם בשנות ה-90 של המאה הקודמת ביקש משרד הביטחון לסייע לפדויי השבי ולהקל עליהם, אך השופט קבע שמעולם לא התבקשה מדיניות של קביעת 50% נכות באופן אוטומטי, ואין לכך גם כל עיגון בחוק.
השופט קבע, שקצין התגמולים אינו יכול לקבוע 50% נכות באופן אוטומטי והדבר מסור לוועדות הרפואיות. על כן יש לקבוע את אחוזי הנכות בכל מקרה לגופו.
על אף ההוקרה הרבה והחמלה שהביע השופט רובינשטיין כלפי שני הלוחמים, החליט לקבל את עמדתו של קצין התגמולים בשני המקרים – כך שערעורו של לוחם הפלמ"ח נדחה וערעורו של קצין התגמולים התקבל.
באשר ללוחם שנפל בשבי המצרי, ציין השופט שזה אך הוגן שהוועדה הרפואית תערוך בחינה מחודשת של אחוזי נכותו. לעמדת השופט, ראוי שקצין התגמולים והוועדות הרפואיות יתנו את דעתם בהכריעם בתביעות של פדויי שבי בגישה אנושית רחבת מבט ולב, שכן אין להקל ראש בזכויותיהם.
השופטים סלים ג'ובראן וצבי זילברטל הצטרפו לפסק דינו של השופט רובינשטיין. לא נקבע צו להוצאות.
* עו"ד תמר סיוון ממשרד עו"ד צדקוני-סיוון עוסקת בדיני צבא וביטחון ובייצוג נכי צה"ל.
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
***המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין