בית הדין הרבני הכריע לאחרונה בערעורה של אם על פסק דין שקבע כי המשמורת המלאה תהיה בידי האב. האם טענה כי פסק הדין ניתן בניגוד לחוות דעת המקצועיות ונבע משיקולים דתיים. בית הדין קיבל חלקית את הערעור והחזיר את המשמורת לאם – בימי חול בלבד.
לצדדים, בני זוג חרדים שהתגרשו לפני כשבע שנים, שלושה ילדים בגילאי שבע עד עשר. לאחר הגירושין יצאה האם בשאלה והאב המשיך לקיים אורח חיים חרדי והקים משפחה חדשה. פסק דין רבני שניתן ב-2014, קבע כי המשמורת המלאה על הילדים תעבור לאב, תוך קביעת הסדרי ראייה לאם, מכיוון ששהיית הילדים אצל האם החילונית - גורמת להם לבלבול וסיכון.
שאלות בענייני משמורת?
פנו לעורך דין משפחה
בערעור על פסק הדין טענה האם כי יש להשאיר את המשמורת בידיה, בהתבסס על שלוש חוות דעת מקצועיות. לטענתה, המשמורת המלאה ניתנה לאב משיקולים דתיים, בניגוד לחוק ולפסיקה. בנוסף, האב לא היה בקשר עם ילדיו במשך שש שנים, והיא זו שגידלה אותם בפועל.
האב תמך בפסק הדין וטען שהאם שינתה את חייה באופן קיצוני, והיא אף מתנדבת בארגון "הלל" ליוצאים בשאלה. עוד טען כי היא חברה בכתות מיסטיות ומשתתפת במפגשים בעירום בטבע. האב הוסיף כי האם מחללת שבת וחג בפומבי יחד עם הילדים. כמו כן היא נוהגת כלפיו באלימות פיזית ומילולית וחיה עם אדם שהורשע בסחר בסמים. עוד טען האב כי האם מזניחה את הילדים ומתנהגת בצורה אגוצנטרית.
בלבול ומבוכה
הרבנים נחום שמואל גורטלר, יצחק אלמליח ומימון נהרי מבית הדין הרבני הגדול בירושלים פתחו ואמרו כי בהחלטה אין להתייחס לאורח חייהם הדתי או החילוני של ההורים ויש לשקול רק את יכולותיהם ההוריות והחינוכיות תוך בחינה אובייקטיבית של טובת הילדים.
הדיינים דחו את טענות ההזנחה מצד האב וקבעו כי על פי תסקירי הרווחה, הילדים מטופחים, נקיים, מסודרים ומצליחים בלימודים. עם זאת, על פי חוות הדעת המקצועיות, בתפנית החדה שעשתה האם באורח חייה היא הסבה לילדים נזק רב של בלבול ומבוכה.
הדיינים הדגישו כי הצדדים נישאו מתוך כוונה להעניק לילדיהם חינוך חרדי, ונוצר ביניהם מעין הסכם לא כתוב כי כל שינוי בצורת חינוך זו ייעשה בהסכמה. עם יציאת האם בשאלה, ובעיקר אי שמירת שבת וחג על ידה, נוצר מצב בו הילדים, המתחנכים במוסדות דתיים, מקבלים מסרים סותרים ונוצר דיסוננס קשה באישיותם.
"נראה כי האם אינה לוקחת בחשבון את טובת הילדים בנפרד מרצונותיה האישיים", כתבו הדיינים והוסיפו כי מהתסקירים ניתן ללמוד על סימני מצוקה אצל הילדים כגון "אי שקט בולט" וביטויי תוקפנות קשים וחריגים.
ביחס לאב כתבו הדיינים כי הוא לא נתן הסבר מספק להיעדרותו מחיי הילדים משך שש שנים. לדבריהם, אם ידע על מצבם הרוחני והחינוכי המתדרדר של הילדים – היה עליו לפעול מבעוד מועד לקבל משמורת.
אמנם עורכי התסקיר לא המליצו להעביר את המשמורת בסופי שבוע באופן בלעדי לאב, אך "יתכן כי לא הבינו את גודל הזעזוע העובר על ילד שחונך בחינוך דתי-חרדי ונאלץ להיות מעורב בחילולי שבת", דברי בית הדין.
לפיכך קבע בית הדין כי בשבתות וחגי ישראל ישהו הילדים אצל אביהם. ביתר ימות השבוע ישהו הילדים עם האם. בית הדין הוסיף כי האם תוכל לשהות עם ילדיה בשבתות בבית הוריה החרדים, אם תהיה מעוניינת בכך.
- ב"כ המערערת: עו"ד ש' זילברברג ועו"ד א' פרינץ
- ב"כ המשיב: עו"ד א' ביטון
* עורכת הדין רויטל טלי מגל עוסקת בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין