באחד מגני הילדים ברמת גן מוצב שלט ועליו הציטוט ממסכת אבות "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". נדמה כי בעידן הרשת החברתית "חבר" הפך לעוד מספר ואת "הכבוד" החליפו ה-"share" וה-"like". בפתח השנה החדשה, בואו נדבר לרגע על לשון הרע.
ב-4 בפברואר 2004 הוקם אתר פייסבוק ומאז צבר מעל מיליארד משתמשים והפך למעין מיקרוקוסמוס חברתי.
סביבת המחייה הווירטואלית, על הניתוק והריחוק שבה, מביאה לעיתים קרובות לבריונות ואלימות מילולית מבלי שהמפרסם מודע לגמרי למלוא ההשלכות.
לייעוץ בתחום:
עורך דין לשון הרע
"בעת שאדם כותב את הודעתו בדף הפייסבוק, הרי הוא – לכאורה – עם עצמו בלבד...אלא שתחושת ה'לבד' הינה רק לכאורית, בפועל...מרגע שנכתבת ההודעה ונשלחת, הרי היא יוצאת מרשות הפרט לרשות הרבים", כתבה בהקשר זה השופטת אילת גולן-תבורי.
מהו פרסום לשון הרע?
חוק איסור לשון הרע מגדיר "לשון הרע" כדבר שפרסומו עלול "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".
בקביעה האם פרסום מסוים מהווה לשון הרע קיים מתח מתמיד המצריך איזון בין השאיפה להגן על חופש לבין הרצון לשמור על כבוד הנפגע ותרבות השיח.
לשון הרע באינטרנט
המרחב הווירטואלי, הכולל את אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות, הפך לאמצעי תקשורת משמעותי במציאות העכשווית.
חוק לשון הרע נחקק לפני עידן האינטרנט והוא אינו מטיל אחריות על פרסום במרחב זה. עם זאת, פסיקת בתי המשפט הרחיבה את תחולת החוק גם על פרסום ברשתות אינטרנט.
בזירה האינטרנטית הפרסום מיידי וקל, ולעתים יכול להיות אנונימי לגמרי. בנסיבות אלה, השיח הציבורי הפך לפרוץ כשלעתים המפרסם אינו נותן את הדין אף שלנפגע נגרמה פגיעה קשה ביותר.
הנה לדוגמא ציטוט מאחד הפוסטים שפורסמו בפייסבוק אשר הוביל לחיוב המפרסם בפיצוי של 25,000 שקל:
"יא חתיכת פח אשפה יא קנאית עוד לא ראיתי אימא שמקנאה בבנות שלה כל החיים שלך את סמרטוט רצפה מלוכלך יא פצועה דומה למייקל ג'קסון יא גוש חרא יא ליידי בוי לכי להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי".
חשוב לדעת כי לשון הרע באינטרנט יכול לבוא לידי ביטוי לא רק במילים פוגעניות וגם פרסום תמונה מבזה יכול להיחשב לשון הרע.
ביוני 2015 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק "פרסום לשון הרע ברשת האינטרנט" המציעה לתקן את חוק לשון הרע באופן המרחיב את תחולתו גם על פרסום באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות.
על פי הצעת החוק, בעליו של עמוד בפייסבוק או עורך תוכן באתר אינטרנט יוכלו להתגונן מפני תביעת לשון הרע אם יסירו את הפרסום הפוגעני מיד כשהנפגע פנה אליהם בבקשה לעשות כן.
ואם רק שיתפתי?
במספר פסקי דין נקבע כי גם שיתוף של פוסט שיש בו תוכן משפיל או מבזה יכול להוות בסיס לתביעת לשון הרע.
במקרה כזה, הנתבע יכול להתגונן בטענה כי שיתף את הפוסט בתום לב ולא פירש את הדברים כ"לשון הרע" אלא רק רצה להביע הזדהות עם הרעיון שבבסיס הפרסום.
אז כמה עולה לכתוב "זונה" בפייסבוק?
בתי המשפט עמוסים לעייפה בתיקים שמקורם בנפש אחת שנפגעה. לעתים קרובות יותר משרובנו נרצה להאמין, פרסום פוגעני באינטרנט פורם את אריג חייו של הנפגע.
חוק איסור לשון הרע מטיל אחריות פלילית על המפרסם והוא עלול להישלח לשנת מאסר. בנוסף, מוטלת עליו אחריות אזרחית ולנפגע יש אפשרות לדרוש ממנו פיצוי של 50,000 שקל ללא הוכחת נזק ואף כפול מסכום זה אם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע.
אז בפעם הבאה שאתם בבית, בחושך, לבד ובא לכם להחזיר למישהו, תחשבו שוב.
* עורכת דין ענת נומקין עוסקת בדיני לשון הרע
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין