סכסוך קשה בין בעלי עסק למזון מהיר לשכן שגר מעליו, הוכרע לאחרונה בבימ"ש השלום בתל-אביב. השופטת קבעה: "האמירות כי התובעת מסורטנת וכי היא תדביק במחלה את מי שיאכל בבית העסק, בפני העובדים והלקוחות, מהווה לשון הרע".
כמו במקומות רבים, גם ברמת גן ישנם עסקים הממוקמים בקומות קרקע של בנייני מגורים, דבר המהווה כר פורה לסכסוכים פוטנציאליים. ואולם, נראה כי סיפורו של "טומי רול בר" חצה את "גבול הטעם הטוב".
לייעוץ בתביעות לשון הרע:
עורך דין לשון הרע
לאורך מספר שנים, כך נראה, נהג השכן מן הקומה הרביעית להתנכל לעסק ולבעליו, עד שהם נאלצו להגיש בבימ"ש השלום בתל-אביב תביעה לפיצויים בסך מיליון שקלים, בגין אובדן רווחים ועלות תיקונים שנאלצו לבצע בשל מעשיו, פיצוי בגין לשון הרע, תקיפה ואיומים.
כל צד העלה טענות רבות וקשות. בקצרה, התובעים טענו כי הנתבע נהג לפנות ללקוחות העסק ולהשמיץ את בעלת העסק (התובעת). לדוגמא, באחת הפעמים אמר הנתבע, לטענתם: "חבר'ה, האישה הזאת חולת סרטן. היא עומדת למות. אתם אוכלים אוכל נגוע בסרטן".
בנוסף, לטענתם, הנתבע סתם מספר פעמים ארובת הנידוף של העסק, בעזרת פסולת וסמרטוטים.
עוד טענו התובעים כי הנתבע נהג להשליך צואה בכניסה לעסק, ואף לרוקן את פחי האשפה ליד העסק, ואז להזמין את הפיקוח העירוני.
בשלב מסוים, סיפרו התובעים, ניתן צו הרחקה נגד הנתבע, לאחר שתקף את התובע ואיים על שוטר. הוגש נגדו כתב אישום אולם מאוחר יותר המדינה חזרה בה כיוון שהנתבע התחייב לעזוב את הדירה ולהימנע מעימותים.
הנתבע – עורך דין במקצועו וקצין משטרה בדימוס – הכחיש וטען כי הוא ואשתו, כמו גם יתר דיירי הבניין, הם הקורבנות האמתיים, שסבלו ממטרדי בית העסק.
הוא טען, בין היתר, כי התובעים עושים שימוש שלא כדין ברכוש משותף על הבניין, משאירים זבל על הרצפה, מפריעים לתנועת הדיירים, ואף יוצרים ריחות טיגון שמהווים מפגע קשה.
בנוסף, הנתבע טען כי התובעים הם שהתנכלו לו כשחתכו את צמיגי הקטנוע שלו, זרקו ביצים לתיבת הדואר שלו ובנם אף איים שידקור אותו.
לא שולט בלשונו
השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט האמינה לתובעים, שגרסתם נתמכה בצילומים וכן בעדים רבים, בהם עובדים לשעבר, בעלי עסקים שכנים ולקוח קבוע במסעדה.
לעומת זאת, לאחר שניתחה את עדותו לעומק, השופטת הגיעה למסקנה כי "הנתבע הפריח נגד התובעים האשמות ללא כל ביסוס", התעלם משאלות וסתר את עצמו בנקודות רבות.
השופטת אף מתחה ביקורת על התנהלות הנתבע בבית המשפט, במסגרתה כינה את התובעים "נאצים": "יש להניח שאם הנתבע לא שלט ברוחו ובלשונו כלפי התובעים על דוכן העדים, הרי שעשה כן באופן חמור יותר ולעיתים קרובות יותר מחוץ לכותלי ביהמ"ש. במובן זה, התנהגותו של הנתבע והתבטאויותיו בעדותו פגעו בגרסתו".
בסופו של דבר, השופטת קבעה כי "האמירות כי התובעת מסורטנת וכי היא תדביק במחלה את מי שיאכל בבית העסק, בפני העובדים והלקוחות, מהווה לשון הרע. לא אף זאת, אלא שלשון הרע האמורה נעשתה בכוונה לפגוע, על מנת לגרום לבריחת לקוחות ולסגירת העסק. בנוסף גרם הנתבע לתקלות בפעילות העסק על ידי סתימת הארובה בפסולת, שפיכת צואה בפתח העסק ועוד".
אלא שמעבר לנזקים אלה, השופטת הסבירה כי התובעים לא הוכיחו שהנתבע גרם להם לנזקים נוספים, כגון אובדן רווחים או נזק לציוד.
לפיכך, בסופו של דבר, השופטת פסקה לזכות התובעים פיצוי בסך 95,000 שקל, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 17,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד רענן בראון, עו"ד ורד כהן
- ב"כ המשיב: עו"ד שלמה שוטון
* עורך דין גיא אבני עוסק בדיני לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין