שלוש פעמים בשבוע נהג התובע לדחוף במו-ידיו חבילות קרטונים דחוסים במשקל של מאות ק"ג. באחת הפעמים הוא נפגע ונותר עם נכות קבועה. ישרוטל התכחשה לתאונה ולאחריות שלה לנזקיו, אך השופטת שדנה בתביעתו סברה כי היא לא טרחה לספק לו ציוד עבודה מתאים.
בתביעה שהגיש נגד חברת ניהול המלונות הגדולה בשנת 2012, סיפר התובע – ששימש בעבר כאחראי צוות עובדי הניקיון במלון "לגונה" באילת – כי כשלוש פעמים בשבוע הוא היה צריך להעביר חבילות קרטונים במשקל של כ-300 ק"ג שנפלטו ממכבש דחיסה שמוקם בחדר אשפה קטן לנקודת איסוף למחזור.
נפגעתם בשל רשלנות המעסיק?
עורך דין תאונות עבודה
באחד מימי אוגוסט 2010, בעודו דוחף חבילת קרטונים, הוא חש כאב עז בכתף. למחרת היום הוא פנה לטיפול ואובחן עם קרע בכתף שמאל. ביטוח לאומי הכיר בו כנפגע עבודה בעל נכות קבועה של 15%.
לטענתו, למרות בקשותיו ותחינותיו, מעולם לא סופקה לו עזרה או ציוד והוא נהג לגרור את החבילות בידיו.
ישרוטל הכחישה שהיא אחראית לתאונה והעלתה שלל טענות, בהן כי מדובר בסיפור דמיוני שהתובע – שהיה מועמד לפיטורים –בדה מליבו, כדי "להלביש" עליה בעיות.
גם אם כן הייתה תאונה – טענה החברה – התובע אשם כי נהג בחוסר זהירות. בנוסף היא טענה כי משקל חבילת קרטונים דחוסה נמוך בהרבה מהמשקל שציין התובע, ואינו מצריך שימוש בכוח רב.
תנאים לא תנאים
השופטת שוש שטרית מבית משפט השלום באילת הבהירה כי מאחר שלא היו עדי ראייה לתאונה, היא נאלצת להסתפק בעדות התובע אף שהיא עדות של בעל אינטרס. לפי השופטת, התובע הוכיח את עצם התרחשות התאונה לא רק משום שעדותו הייתה "עקבית הגיונית ומהימנה", אלא גם מאחר שהיא מאוששת במסמכים, חלקם של הנתבעת עצמה (טופס נפגע העבודה שהנתבעת העבירה לתובע, למשל).
השופטת גם קבעה כי הטענה שמדובר בתביעת "נקמה" בדיונית היא רעיון מרחיק לכת שלא מתיישב עם העובדות. את האחריות לתאונה הטילה השופטת על הנתבעת בלבד. פינוי הקרטונים היה חלק אינטגרלי מהעבודה של התובע, והוא ביצע אותה ביום התאונה כפי שעשה פעמים רבות בעבר "כדי לא להפסיד את הפרנסה", כלשונו. הוכח כי מדובר בתנאים לא תנאים, וכי התובע לא הונחה או הודרך ונאלץ לעבוד ללא אמצעי עזר חיוניים.
השופטת הודיעה כי אינה נכנסת לוויכוח על משקלה המדויק של חבילת קרטונים דחוסה, במיוחד לנוכח העובדה כי מי שיכול היה להוכיח את המשקל, ולא עשה זאת, היא הנתבעת, שהציוד נתון ברשותה. על כל פנים, אין ספק שמדובר בחבילה כבדה מאד, שניתן לדחוף אותה רק במאמץ ניכר.
כל שהנתבעת הייתה צריכה לעשות כדי למזער את הסיכון לפגיעת התובע היה לספק לו מקום עבודה גדול יותר ועגלה מתאימה (או כל כלי עזר אחר), אך היא לא עשתה זאת. בנסיבות אלה אין שום סיבה או הצדקה להפיל על התובע את האחריות.
בסוגיית הנזקים השופטת פסקה, כי לתובע לא נגרמה נכות תפקודית משמעותית אך עם זאת, אין ספק כי פציעתו תשפיע עליו בעתיד משום שהוא מתפרנס מיגיעת כפיים.
בסיכומו של עניין השופטת פסקה שלתובע מגיעים פיצויים של 140,000 שקל על הפסדי השתכרות בעתיד ועל כאב וסבל. מאחר שביטוח לאומי כבר שילם לתובע תגמולים, ועל מנת שלא יקבל כפל פיצוי, תצטרך ישרוטל לשלם לו רק כ-25,000 שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 12.5% מהפיצוי והוצאות משפט.
- ב"כ התובע: עו"ד שלמה יובל
- ב"כ הנתבעות: עו"ד איתי קרינסקי
* עורכת דין יהודית עזרא עוסקת בתאונות עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין