שש שנים לאחר שסבתו נפטרה, הגישה עמידר תביעה לפינוי הנכד מדירתה שבחולון, שלטענתה התגורר בה ללא רשות. הנכד טען כי כיבד את בקשת סבתו לא לספר שהוא גר אצלה, כדי שלא תצטרך לשלם יותר שכירות. בשבוע שעבר נקבע כי הנכד יפונה אך לאור נסיבותיו האישיות, לא ישלם על השימוש בדירה.
בדצמבר 2012 הגישה עמידר תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, בה ביקשה לפנות דייר שגר בדיור ציבורי בחולון. עמידר הסבירה כי סבתו הייתה זכאית לגור בדירה בדמי שכירות מופחתים בשל מצבה הכלכלי, ומאז שנפטרה ב-2006, הנכד השתלט על הדירה, שלא כדין. בנוסף לפינוי דרשה עמידר גם 123 אלף שקל, עבור השהות בדירה מאז הפטירה.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין דיור מוגן
הנכד טען שהוא נחשב לדייר ממשיך לפי החוק, כיוון שמשנת 2000 הוא גר באופן קבוע עם סבתו – כלומר, למעלה משלוש שנים לפני פטירתה, ובנוסף אין ולא הייתה לו דירה משל עצמו.
מעדותו ועדות אמו עלה סיפור חיים לא קל לפיו התגורר תקופות ממושכות עם סבתו משום שאמו עזבה אותו בצעירותו, ולאחר ששבה לחייו לא הצליח לחיות במחיצתה בשל היחסים המתוחים עמה.
עמידר מנגד טענה שהיא מנהלת מעקב אחר הדיירים בדירותיה, ואין ברשותה שום תיעוד לפיו הנכד גר עם הסבתא. ואפילו להפך, קיים תיעוד של רכז שטח מטעמה בו הסבתא הצהירה שהיא מתגוררת לבד.
הנכד הסביר כי הוא וסבתו הסתירו זאת מפני עמידר, משום שסבתו חששה שאם שהותו שם תתגלה היא תאלץ לשלם לעמידר יותר או שייקחו לה את הדירה.
פחדים וחרדות
השופט גיא הימן קבע כי אינו יכול לאפשר לנתבע להמשיך להתגורר בדירה, משום שהתגורר בדירה לפני ואחרי פטירת הסבתא ללא רשות עמידר, ואף לא יזם אליה פנייה כדי לאשש את זכאותו. השופט הסכים כי מצבו האישי של הנתבע נוגע ללב, והאמין שהושפע מסבתו שהונעה מפחדים וחרדות הנוגעים לקורת הגג שלה. ואולם, לא ניתן לראות את מי שעובדת קיומו הוסתרה, כזכאי לקורת הגג מכוח חוק הדיור הציבורי.
הסתרת המגורים, הדגיש השופט הימן, מנוגדת לחובה לנהוג בתום לב. למעשה, הנתבע יצר לעצמו יתרון כלכלי שלא כחוק, ופעל בניגוד לתקנת הציבור ביחס לזכאים אחרים, שנוהגים כדין וממתינים לדירה שתתפנה.
עם זאת, השופט דחה את תביעת עמידר לחיוב הנתבע בדמי שימוש. הוא הסביר כי עמידר לא הוכיחה שהייתה גובה את הסכום שתבעה מכל דייר במצבו של הנתבע, ויתרה מכך – עמידר ידעה שהסבתא נפטרה כבר ב-2006, ובכל זאת התמהמהה שש שנים בהגשת התביעה.
אמנם התביעה לא התיישנה, הסביר השופט, אך בשל מצבו הרעוע של הנתבע והשיהוי האמור, הוא בחר שלא לחייבו בדבר.
עם זאת, נפסק כי הנתבע ישלם לעמידר הוצאות משפט בסך 4,000 שקל, משום שסירב להצעת בית המשפט לסיים את הפרשה בהסכמה.
- ב"כ התובעת: עו"ד דורי ריכטר
- ב"כ הנתבע: עו"ד אגור פאליק
* עורך דין משה לין עוסק בדיני מקרקעין ודיור מוגן
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין