האם סיכלה עשרות מפגשים בין האב לילדיו, ובשל כך חויבה לשלם לו 12 אלף שקל. היא ניסתה לבטל את ההחלטה, אך ביהמ"ש המחוזי דחה אותה והבהיר לה שהילדים אינם רכושה הפרטי.
אב שאשתו לשעבר לא מאפשרת לו להתראות עם שלושת ילדיו, החליט שנמאס ופנה לביהמ"ש לענייני משפחה. בינואר 2014 הורה בית המשפט לאם לקיים את הסדרי הראייה שנקבעו עם האב בהסכם גירושין, והודיע לה, כי אם לא תעשה זאת - תצטרך לשלם לו 500 שקל על כל מפגש שפוספס.
לכתבות נוספות בנושא:
ואולם, ביוני 2014 הודיע האב לבית המשפט כי האם לא אפשרה קיומם של עשרים וארבעה מפגשים בינו לבין ילדיו ודרש לקזז 12 אלף שקל מהכספים שעליו להעביר לה לפי הסכם הגירושין. ביהמ"ש קיבל את בקשתו.
כחודש לאחר מכן, הגישה האם בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה. האם טענה כי הילדים פשוט מסרבים להיפגש עם אביהם בשל הנוקשות שהוא מגלה כלפיהם.
עוד היא טענה, כי האב לא הוכיח את מספר המפגשים שסוכלו ולא הייתה הצדקה להטיל עליה את הקנס הגבוה. היא הוסיפה, שהיא בסך הכל דואגת לילדים שלה ואינה רוצה שאביהם יפגע בהם.
חייבת לעודד אותם להיפגש
השופט סארי ג'יוסי קבע כי האם לא שכנעה אותו שנפלה טעות בפסק הדין של ביהמ"ש לענייני משפחה. לשיטתו, האם לא מעודדת את הסדרי הראייה עם הילדים עוד מ-2011, מה שהביא לכך שהילדה הגדולה מסרבת לראות את אביה כליל.
בנוסף, דיווח שהתקבל מיחידת הסיוע העלה כי האם לא מוכנה לעודד את ילדיה לפגוש באביהם. הובע חשש כי אם זה ימשיך כך, הנתק עם הילדה הגדולה יתרחב גם לשני הילדים הנוספים.
השופט הדגיש, כי על האם להשתמש בהשפעה על ילדיה, הגרים עמה, דווקא כדי לאפשר את הקשר עם אביהם, אולם בפועל, וכפי שהודיעה העובדת הסוציאלית המטפלת במשפחה, היא מתקשה להפריד בין הרגשות שלה כלפי האב לבין צרכי הילדים להתראות עמו, ולא נותנת להם את ברכת הדרך.
השופט גם הבהיר, כי לא הוכחה אף טענה של האם לגבי מסוכנות האב כלפי הילדים, וגם אם האב אינו "טלית שכולה תכלת" – הוא נאות לקבל הדרכה הורית ולשפר את דרכיו. לעומתו, האם מתבצרת בעמדתה ומתנהגת כאילו הילדים הם רכושה הפרטי.
השופט הוסיף והזכיר לאם, כי היא חויבה בפיצוי רק לאחר שהוזהרה שוב ושוב, כאשר ביהמ"ש נהג עמה באורך רוח ונתן לה אינספור הזדמנויות לתקן את דרכיה.
השופט דחה את בקשת האם וחייב אותה לשלם לאב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 3,000 שקל.
פסק הדין מבטא את עמדתם העקבית של בתי המשפט שלא לאפשר להורה המשמורן לפגוע בהסדרי הראיה עם ההורה האחר ו"לנכס" לעצמו את השליטה הבלעדית בחיי הילדים, תוך נישולו מזכותו הטבעית לגדל את ילדיו. התפיסה היא שעקרון העל של טובת הילדים מחייב קשר טוב ושוטף גם עם ההורה הלא משמורן.
* עו"ד אריה חגאג עוסק בדיני משפחה.
** הכותב לא ייצג בתיק. שמות באי הכוח לא אוזכרו בפסק הדין.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין