לאחר שהפסיקה לעבוד עם הבנק, טענה חברת בנייה כי חויבה בריביות ועמלות חריגות, ודרשה מהבנק להשיב לה את הכספים. מדוע ביהמ"ש החליט לדחות אותה?
חברת "נור ניהול פרויקטים", שעוסקת בתחום הבנייה, ניהלה בין השנים 2005-2011 שני חשבונות בנק עסקיים בסניף חולון של בנק הפועלים.
לייעוץ בענייני בנקאות:
פנה לעו"ד דיני בנקאות
החברה חתמה עם הבנק על מסמכי אשראי, בהם הוסכם על גובה הריבית והעמלות שייגבו מהחברה על ההלוואות שניתנו לה, כאשר חובות החברה הובטחו באמצעות משכון נכסים שונים.
בשנת 2012 פנה מנהל החברה למומחה כדי שיבדוק את חשבונות הבנק של החברה ולאור חוות דעתו, סבר המנהל ששיטת ניהול החשבון פעלה לרעת החברה.
לכן, בשנת 2013 פנה בשם החברה לבית משפט השלום בהרצליה שיורה לבנק להחזיר את הכספים שלטענתו נגבו מהחברה שלא כדין.
לטענת החברה, שווי הנכסים שהובטחו לבנק כנגד ההלוואות היה גבוה מסכום חובות החברה לבנק, אך למרות זאת נגבו ממנה עמלות חריגות שונות כגון ריבית עודפת ופרמיות סיכון מתן אשראי.
לפי חוות הדעת שהוגשה מטעמה, הבנק גבה ממנה ריבית ביתר בסכום של 532 אלף שקל ועמלות חריגות בסכום של 172 אלף שקל.
בנוסף, טענה כי הגבייה האסורה של הבנק גרמה לה לנזקים עסקיים שהעריכה בכ- 1.3 מיליון שקל.
לסיכום, ציין מנהלה כי התנהל מול הבנק בעיניים עצומות מתוך אמון מלא, וסמך על הבטחות נציגיו, שלדבריו אמרו לו כי החברה מקבלת את התנאים הבנקאיים הטובים והזולים ביותר מבין הבנקים הקיימים.
הבנק עמד על כך שהריביות והעמלות נגבו בהתאם להסכם עם החברה. בנוסף, ציין כי בנק יש בידיו את הסמכות להחליט האם להעניק אשראי ללקוח, באילו תנאים ובאילו שיעורי ריבית. הנתבע הוסיף כי שיעור הריבית והעמלות משתנה בהתאם לנסיבות, כגון מצבו הכלכלי והמקצועי של הלקוח, ודחה את טענת התובעת, לפיה היקף הבטוחות והנכסים שהעמידה לרשותו עלה על היקף האשראי שקיבלה.
הנחות מוצא חסרות בסיס
במהלך הדיון, מתח השופט יעקב שקד ביקורת על חוות דעת המומחה שהגישה התובעת בקשר לסכומים שנגבו ממנה, וסירב לקבלה מפני שהתבססה על "הנחות מוצא חסרות בסיס", ולא נתמכה בנתונים עובדתיים.
השופט קיבל את תצהירי הבנק שהוכיחו כי בניגוד להצהרת המנהל, לפיה סמך על הבנק ב"עיניים עצומות", החברה עבדה עם בנקים נוספים, וניהלה עם הבנק משא ומתן ארוך בקשר לגובה הריבית. השופט קבע כי הבנק הוכיח שהיקף חובות החברה עלה על סכום הנכסים והכספים שהובטחו בתמורה לאשראי.
השופט סיכם כי לא ניתן לקבל תביעה כזו של לקוח שחתם על מסמכים, נהנה מאשראי במשך שנים ולאחר שהפסיק לעבוד עם הבנק, החליט כי התנאים אינם מתאימים לו.
משכך, התביעה נדחתה במלואה. בעקבות סכום התביעה הגבוה והעובדה כי נמצאה חסרת כל בסיס, חייב השופט את התובעת לשלם לבנק שכ"ט בסכום של 85 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אייל עוז
- ב"כ הנתבע: עו"ד גיל דן
* עו"ד שאולי כהן עוסק בתביעות וייצוג בהליכים משפטיים נגד בנקים.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין