מחלוקת סביב הפקת סרט החוקר את מקום קבורתו של ישו הגיעה לביהמ"ש, לאחר שמפיקי הסרט טענו להתנכלויות מכוונות מצד אנתרופולוג ותיק שטען כי מדובר בהונאת הציבור. ביהמ"ש: לא מדובר במחקר אקדמי אלא בסרט שנועד לעורר עניין.
שמחה יעקובוביץ', עיתונאי וסופר יהודי, המפיק סרטים תיעודיים וזכה בעברו בפרס ה"אמי", הפיץ לאחרונה סרטים העוסקים בתקופת ראשית ימי הנצרות. בסרטיו הציג השערה, לפיה ישו ובני משפחתו נקברו במערה בשכונת תלפיות בירושלים.
נפגעתם מלשון הרע?
פנו ל- עו"ד לשון הרע
יוסף אדוארד זיאס, אנתרופולוג שעבד ברשות העתיקות ונחשב למומחה בתחום הארכיאולוגיה פרסם באתר האינטרנט הפרטי שלו מספר מאמרי ביקורת על השערה זו.
במאמריו, דחה את ממצאי אחד הסרטים, והעלה שאלות לגבי התנהלותם ואמינותם האישית של המעורבים בהפקתו.
זיאס לא הסתפק בכתיבת ביקורות, ושלח מכתבים והודעות דוא"ל בנושא למספר ערוצי טלוויזיה, ולאוניברסיטת צפון קרוליינה, שתמכה בהפקת הסרט. בפרסומיו השונים כתב בין היתר שהתובע "מנסה לזכות בתהילה והון על חשבון השואה" ו"מסרסר את התנ"ך".
יעקובוביץ' וחברת ההפקות בבעלותו טענו שהפרסומים שקריים ומהווים לשון הרע, ועתרו במשותף לבית המשפט המחוזי מרכז, כדי שיחייב את האנתרופולוג לחדול ממעשיו.
לטענתם, דבריו של זיאס כללו האשמות חמורות, ביניהן טענות לפיהן ניצלו את השואה למטרות רווח וביצעו עבירות פליליות כמו שוחד וזיוף למטרת הונאת הציבור.
לדבריהם, זיאס פגע בשמם הטוב ובעסקיהם, גרם לביטול חוזים עם ערוצי דיסקברי ונשיונל ג'יאוגרפיק, ואף גרם לדחיית הוצאתו לאור של ספר שנכתב על ידי התובע. התובעים ביקשו פיצוי של כ-3.5 מיליון שקל.
זיאס ביקש לדחות את התביעה במלואה. הוא הודה באחריותו לפרסומים, אך טען שלא מדובר בלשון הרע, מכיוון שיש אמת בפרסומיו.
לדבריו, מטרת התביעה היא לחסום את פיו ולמנוע ביקורת לגיטימית על התובעים. ביקורת, שנתמכה על ידי מומחים בתחום, ונערכה בתום לב. בנוסף, טען שלא הוכח שפרסומיו גרמו לביטול החוזים של התובעים, כך שלא נגרם להם נזק.
רצה לפגוע
השופט יעקב שינמן ציין כי ייתכן שכתבי עת מדעיים העוסקים בתחום הארכיאולגיה היו שוללים את ממצאי התובעים, אך הזכיר כי התובעים בסך הכל הפיקו סרט תיעודי שרצה להציג סיפור חדשני שיעורר את עניין הקהל, ולא התיימרו להציג מידע מדעי במטרה להטעות.
לאחר שבחן את חומר הראיות, ציין השופט כי לצד ביקורת חריפה אך לגיטימית, ייחס הנתבע לתובעים מעשים חמורים כגון הונאה, מתן שוחד ובדיית עובדות.
השופט הוסיף כי אמירה לפיה אדם עושה שימוש ציני בשואה בניסיון להשיג תהילה והון, נועדה כדי להשפילו ולבזותו, בפרט אם מדובר באדם יהודי.
עם זאת, אישר כי התובעים לא הוכיחו שדבריו גרמו לביטול החוזים עם ערוצי הטלוויזיה או עיכבו את הוצאת ספרו של התובע לאור, ולכן חישב את הנזקים סמך הפרסומים באינטרנט והמכתבים שנשלחו לאוניברסיטה.
השופט לא התרשם שהטענות בדבר התנהגות פלילית הוכחו, ופסק כי הנתבע יפצה את התובעים ב- 636 אלף שקלים ויכסה 75% מסכום האגרה ששולמה על ידם, בתוספת 50% מהוצאות המשפט עד לסכום של 36 אלף שקל. בנוסף, חייב את הנתבע בשכ"ט עו"ד של 90 אלף שקל.
כשבאים בביקורת כפי שעשה הנתבע, אין להשתמש בשפה פוגענית והאשמות קשות אחרות, תוך הסתתרות "מאחורי הסינר" המשפטי של - "אמת דיברתי", ויש להוכיח טענות אלו תוך הצגת ראיות חד משמעיות.
מסקנה- גם אם טענותיך נגד פרסום נכונות, היזהר בעוצמה ובאופן שאתה "זועק" אותן, כי אם "תזעק" לא נכון, עוד תינזק בעצמך בתשלום פיצויים.
- ב"כ התובעים: עו"ד יוסי עבאדי, עו"ד גיליה טמיר רייק
- ב"כ נתבע: עו"ד יהונתן צבי
* עו"ד יואב צח-וכס עוסק בדיני לשון הרע.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין