בנק יהב ביקש להגביל את חשבון האישה, שלמעלה מעשרה צ'קים שלה חזרו ללא כיסוי. ביולי 2015 היא פנתה לבית משפט השלום בתל אביב, וטענה ששני הצ'קים האחרונים נפרעו בניגוד לחוק – לטובת מי שאינו ה"מוטב בלבד". השופט אילן רונן קיבל את התביעה, גרע את הצ'קים וביטל את ההגבלה.
חוק צ'קים ללא כיסוי קובע כי בנק מחויב להגביל חשבון אם במשך שנה סורבו עשרה צ'קים או יותר שנמשכו על החשבון, ועברו לפחות 15 ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. ההגבלה, אגב, חלה גם על הלקוח עצמו שאינו רשאי לפתוח חשבון בנק חדש.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין בנקאות
כך קרה לאישה כבת 63, העובדת בביטוח לאומי, שניהלה במשך ארבעים שנה חשבון בבנק "יהב". החל מאוקטובר 2014 ועד יוני 2015, חזרו לה 11 צ'קים ללא כיסוי. שני הצ'קים האחרונים שחזרו, בסך 7,500 שקל כל אחד, נשאו שרטוט של "קרוס" ואת הכיתוב "למוטב בלבד". הבנק סירב לכבד את הצ'קים משום שהלקוחה סגרה את החשבון במרץ 2015 וממילא לא היה בו כסף. בעקבות זאת, ובהתאם לחוק, הבנק הגביל למשך שנה את החשבון.
בסוף אותו החודש, הגישה האישה ערעור על ההחלטה לבית משפט השלום בתל אביב.
לטענתה, יש לגרוע את שני הצ'קים שסורבו מרשימת הצ'קים המסורבים לפי החוק, כך שהגבלת החשבון תבוטל. היא סיפרה כי בחודשים לפני שסגרה את החשבון, היא סייעה לבן שלה שנקלע לקשיים כלכליים, ומשכה צ'קים מחשבונה, שלמרבה הצער חלקם סורבו בהיעדר כיסוי. שני הצ'קים האחרונים, הסבירה, נרשמו לפקודת בעלת הבית של בנה, והוחזקו בידי אשתו, כלתה.
האישה טענה כי כלתה הפקידה את הצ'קים לטובת החשבון שלה בטעות, וכשהיא גילתה זאת, היא פנתה למוקד יהב וביקשה מהבנק שלא יסרב לקבל אותם "בהיעדר כיסוי". לטענתה, הובטח לה כי הם יסורבו מטעם טכני בלבד.
הבנק לא עמד בהבטחתו, ובכל אופן, טענה האישה, מאחר שהיה רשום על הצ'קים "למוטב בלבד", והם נפרעו שלא לטובת המוטב הרשום, יש להוריד אותם מרשימת הצ'קים המסורבים, ולבטל את ההגבלה.
הבנק הכחיש שהובטח לאישה דבר מה. צוין כי הבנק כלל אינו יודע את זהות האדם שהציג את הצ'קים לפירעון. מבחינתו הצ'קים נבדקו כמו יתר הצ'קים, ומשראה שהחשבון נסגר, ברור היה לו שאינו צריך לפרוע אותם.
השטר אינו צ'ק
השופט אילן רונן קיבל את הערעור, לאחר שהמערערת הוכיחה במידה הנדרשת כי הצ'קים הוצגו לפירעון הופקדו לטובת החשבון של כלתה, אף שהכלה אינה הנפרעת ולמרות הרישום "למוטב בלבד".
השופט הסביר כי אם בנק הפועלים היה בודק מי המוטב על הצ'קים, הוא היה אמור לסרב לפרוע אותם. ודאי שהוא לא היה צריך להעביר אותם ליהב. צ'ק הנושא את הרישום "למוטב בלבד", הבהיר השופט, מורה על הכוונה שהבעלות בו היא של אותו מוטב, והוא אינו יכול להעביר אותו לאדם אחר.
השופט הוסיף שההמחאות הללו כלל לא נחשבות ל"צ'קים" לפי החוק מרגע שהועברו לאדם אחר, שאינו המוטב, ולכן לא היו צריכים לעבור מבנק הפועלים. לפיכך, בנק יהב לא היה אמור להגיע לשלב בו הוא בודק מה מצב החשבון של המערערת כדי להחליט האם לפרוע את ה"צ'ק".
משכך, הורה השופט רונן על גריעת שני הצ'קים שסורבו, ובכך בוטלה גם ההגבלה בחשבון המערערת.
עם זאת, מאחר שבנק הפועלים הוא האחראי לטעות, ולא יהב, נמנע השופט מלפסוק הוצאות.
- ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין הילל בבייב עוסק בתחום הבנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין