האישה, שהגישה את התביעה לחלוקת הרכוש, טענה שאין לה כסף לממן הליך משפטי בעלות של מאות אלפי דולרים בארה"ב, אבל הבעל התעקש. בית המשפט למשפחה הסכים עמו, המחוזי פחות.
בני הזוג עלו לארץ מקליפורניה ב-2011 עם שני ילדיהם בני 13 ו-8. בשלב מסוים מערכת היחסים ביניהם השתבשה והם פנו להליכים משפטיים: הבעל תבע גירושין בבית הדין הרבני, האישה תבעה מזונות ילדים, מזונות אישה ומשמורת, ובנוסף, הגישה תביעה לחלוקת הרכוש שנותר בקליפורניה – בית, כספים וניירות ערך.
לשאלות בענייני גירושים
עורך דין משפחה
אלא שבעלה ביקש להעביר את הדיון בתביעת הרכוש לבית המשפט בקליפורניה. לפי טענה זו, המכונה "פורום בלתי נאות", בית המשפט הישראלי אינו הפורום הנכון לדון בתביעה. לעמדת הבעל, הרכוש נמצא בקליפורניה, העדים נמצאים שם, וחלוקתו צריכה להתבצע לפי הדין האמריקאי.
בית המשפט לענייני משפחה בחיפה קיבל את טענותיו, ובין היתר, התייחס לקושי בהבאת עדויות מחו"ל ולשיקולים ציבוריים כמו העומס על בתי המשפט בישראל.
האישה לא השלימה עם ההחלטה הגורלית, שתאלץ אותה לעזוב את הילדים ולנסוע לקליפורניה כדי לנהל הליך משפטי יקר מאוד, שאין ביכולתה לממן.
בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה היא טענה שההחלטה שגויה כיוון ששניהם מתגוררים ועובדים בארץ, ילדיהם מתחנכים כאן והם מנהלים כאן עוד הליכים משפטיים. כל אלה, לטענתה, מראים שהזיקה האישית שלהם היא לכאן. ובנוגע לעדים, ממילא הם-עצמם העדים המרכזיים ושניהם מתגוררים כאן.
הבעל ביקש כמובן שלא להתערב בהחלטת בית המשפט, תוך שחזר על הטענות שהעלה בפניו.
יתרון לשופט אחד
השופטת ריבי למלשטריך-לטר המליצה לחבריה לכס השיפוט – השופטים שושנה שטמר (אב"ד) וד"ר עדי זרנקין – לקבל את הערעור.
בתחילה הסבירה השופטת שטענת "פורום לא נאות" תתקבל רק במקרים מיוחדים, שבהם הוכח שהפורום הזר מתאים יותר באופן מובהק להכרעת התביעה.
במצב הנוכחי, נראה שמרב הזיקות של בני הזוג הן לישראל: הם גרים בה, עובדים בה, מגדלים בה את ילדיהם, הסכסוך ביניהם נוצר בישראל ויתר ההליכים מתנהלים כאן.
יש חשיבות לכך שכל התביעות בין בני הזוג ידונו בפני שופט אחד, כתבה השופטת. "מחלוקות בענייני פירוק נישואין בעיקרן מורכבות ומתפרשות על רבדים שונים. יש יתרון בכך ששופט אחד יכול לראות זויות שונות של אותו סכסוך על מנת לנסות ולפתרו בדרך הטובה ביותר".
השופטת הזכירה שעדיין לא הוכרע לפי איזה דין תתנהל התביעה – הישראלי או הקליפורני – אבל זה גם לא משנה, שכן עקרונות הדין האמריקאי בתחום חלוקת הרכוש דומים לישראליים.
בנוסף, הבעל לא פירט מיהם העדים שלו, וגם אם ייזקק לחוות דעת מארה"ב, בימינו, אין בכך כל קושי. "בעידן הגלובליזציה", כתבה השופטת, "הולכת ומצטמצמת הנטיה לקבלת הטענה בדבר פורום לא נאות, בשל 'ספיגת המרחקים' באמצעים טכנולוגים שונים".
גם ההיבטים הכלכליים מכריעים את הכף לטובת ישראל. העברת הדיון בתביעה הרכושית לארה"ב עלולה לגרור הוצאות של מאות אלפי דולרים. "... העדר היכולת הכספית לנהל הליכים כאלו בקליפורניה, יכולה היא כשלעצמה להכריע את הסכסוך, ולאו דווקא בדרך הצודקת", ציינה השופטת.
בנוסף, בשיקול העומס על בתי המשפט ניתן להתחשב רק כשהוא מסייע להכריע במצב שבו כפות המאזניים שוות. אלא שזה לא המצב, שכן הבעל לא הראה כל עדיפות לבית המשפט הזר.
משכך, השופטת הציעה להחזיר את התביעה לבית המשפט למשפחה. חבריה הסכימו, והבעל חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד רוברט ליכט-פטרן
- ב"כ המשיב: עו"ד יאיר שיבר
* עו"ד אילן יעקובוביץ עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין