קביעה תקדימית וחדשנית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב: כשהורים חולקים משמורת משותפת ומצבם הכלכלי דומה – אין כל סיבה להמשיך לחייב את האב לשלם לאם מזונות עבור ילדים שעברו את גיל 15.
במסגרת הליך גירושים, אישר בית הדין הרבני להורים לחלוק משמורת משותפת בשלוש בנותיהם – נערה בת 16 ושתי תאומות בנות 14. בעקבות זאת החליט בית המשפט למשפחה, שדן בשאלת המזונות, להפחית ממזונות האב 25% – והוא חויב לשלם לשלוש בנותיו 5,400 שקל עבור מזונות ומדור.
לייעוץ בתחום המזונות
עורך דין משפחה
מאחר שבת אחת כבר עברה את גיל 15 ושתי התאומות יגיעו לגיל זה בקרוב, הרגיש האב כי לא היה מקום להטיל עליו מזונות כלל. הוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי שעסק בעיקר בהלכה הקובעת כי החיוב האבסולוטי ההלכתי של האב לשלם לילדיו מזונות חל רק על ילדים עד גיל 15. לטענת האב, מגיל 15 ועד גיל 18 מדובר ב"מזונות מדין צדקה" – שלגביהם מתייחסים להורים באופן שווה.
האב טען, כי מכיוון שמצבו הכלכלי שלו ושל אשתו די דומה והם חולקים את המשמורת על הבנות, יש לפעול לפי עקרון של "שוויון וצדק" – כך שהאם תישא בהוצאות הבנות כשהן איתה והוא יישא בהן כשהבנות איתו.
האם התנגדה לערעור וטענה כי חיוב אם לשאת במזונות חלה רק אחרי שהיא מספקת את צרכיה. ואולם, מאחר שהכנסתה ירדה בזמן האחרון, לא תוכל לשאת לבד בהוצאות הבנות כשהן אצלה. לדבריה האב חויב בהשתתפות מינימאלית במזונות ויש להשאיר את המצב כמו שהוא.
האם והאב שווים
סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופט ישעיהו שנלר בחן את המצב החוקי וההלכתי בעניין מזונות ילדים מגיל 15 עד 18 וקבע כי אין הלכה מחייבת הכופה על האב לשלם מזונות בגפו גם בגילאים אלה.
השופט הסכים כי כשמדובר בחיוב מדין צדקה – האב והאם שווים, על אחת כמה וכמה כשהמשמורת משותפת. ואולם, זה לא אומר שחיוב האב במזונות בטל באופן אוטומטי, ויש צורך גם לבדוק מהן היכולות הכלכליות של כל אחד מההורים.
בנסיבות המקרה, קבע השופט, כי לא רק שהבנות שוהות זמן שווה אצל כל אחד מההורים, אלא שגם יכולותיהם הכלכליות מאד דומות: האם משתכרת כ-12 אלף שקל בחודש ומקבלת קצבה ואילו האב משתכר 13,500 שקל לחודש. בנוסף, האם קיבלה באחרונה מענק של 120 אלף שקל ולכל אחד מהם 1.25 מיליון שקל שקיבל תמורת מכירת דירת המגורים המשותפת.
"... דומה כי בסופו של יום לא קיים פער משמעותי בין ההורים, באופן שיש בו לחייב את אחד ההורים לשלם למשנהו", כתב השופט והוסיף כי "לא היה מקום לחייב את האב בתשלום מזונות בגין כל אחת מהילדות לתקופה החל מהגיע כל אחת לגיל 15 ועד גיל 18...".
המשמעות בפועל היא, כי על ההורים למצוא את הדרך להגיע להשתתפות שווה, תחילה בהוצאות הבת הבכורה – שכבר עברה את גיל 15 – ולאחר מכן בהוצאות התאומות. משכך, פסק השופט כי האב יפסיק לשלם מזונות לבתו הבכורה וימשיך לשלם לתאומות עד הגיען לגיל 15 בלבד.
השופטים חגי ברנר וסגן הנשיאה ד"ר קובי ורדי הסכימו עם פסק הדין, אם כי ד"ר ורדי ביקש מבתי המשפט להיזהר ולבדוק היטב לפני פסיקת משמורת המשותפת שהיא כנה ואמיתית ולא נועדה להתחמק ממזונות.
- ב"כ המערער: עו"ד עמית בן-צבי
- ב"כ המשיבות: עו"ד אלינה קמינסקי
* עו"ד ונוטריון מיכל אופיר עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין