העובדת, שפוטרה בשנת 2012 מתפקידה כמנהלת בחברת "קריגר נדל"ן טי אל וי", טענה כי לא קיבלה את מלוא השכר עבור עבודתה, ובכלל זה עמלות על עסקאות שסגרה. לאחרונה, בית הדין לעבודה בתל אביב חייב את החברה לשלם לאישה את מה שמגיע לה.
תחילה הועסקה האישה, בעלת רישיון תיווך במקרקעין, בשיווק פעילותה העסקית של חברת הנדל"ן, המקדמת פרויקטים של תמ"א 38 באזור תל-אביב. תפקידה הרשמי הוגדר כמנהלת המחלקה המשפטית בחברה.
בשנת 2010, שנה אחרי שהחלה לעבוד בחברה, היא חתמה על חוזה עבודה עם בעלי החברה, שם הוסכם כי שכרה החודשי יעמוד על 10,000 שקל נטו, בתוספת החזרי הוצאות שונים. לחוזה צורף גם נספח עמלות, שקבע כי העובדת תקבל בונוס של 5,000 דולר על כל "סגירת חוזה" עם לקוחות.
המעסיק לא שילם?
פנו ל-עורך דין דיני עבודה
בשלב מסוים, העובדת התבקשה לאפשר לחברה להפחית משכרה 4,000 שקל באופן זמני, על רקע קשיים תזרימיים, תוך שהובטח לה כי תקבל את ההפרשים מאוחר יותר.
ואולם, לטענתה, בשנת 2012 היא פוטרה מתפקידה. בתביעה שהגישה בעקבות זאת לבית הדין לעבודה בתל אביב נגד החברה ובעליה, היא טענה כי פוטרה מבלי שקיבלה את הפרשי השכר, ומבלי שקיבלה את העמלות המגיעות לה על עסקאות שסגרה עבור החברה – לא פחות מ-23 כאלה. בנוסף היא לא קיבלה החזרי הוצאות והחברה לא ביצעה הפרשות לקרן הפנסיה.
התובעת טענה כי יש לחייב גם את בעלי החברה בתשלום זכויותיה, כיוון שהם נהגו לרשום את נכסי החברה על שמם, במטרה להתחמק מהתחייבויות החברה.
בעלי החברה דרשו לדחות את התביעה האישית נגדם, שכן התובעת הועסקה על ידי החברה בלבד.
לגופו של עניין, סיפרו הנתבעים כי התובעת הייתה מעורבת בשישה פרויקטים בלבד, וכי קיבלה עבורם את העמלות המגיעות לה. לטענתם, שכרה לא "קוצץ" באופן זמני, אלא באופן קבוע, מכיוון שבמשך תקופה נכשלה בתפקידה והוחלט להעביר אותה לתפקיד לוגיסטי במשרה מצומצמת.
הנתבעים טענו כי פיטרו אותה כדין לאחר שגרמה לנזקים כלכליים אדירים, ושילמו לה את כל זכויותיה.
תשלום בכפוף לחוזה
השופטת עידית איצקוביץ ציינה כי בניגוד לטענת הנתבעים, כלל העדים – משני הצדדים – הצהירו כי תפקודה של התובעת היה משביע רצון, וכי לאורך כל תקופה העבודה תפקידה היה ניהולי, ומעולם לא הועברה לשמש כעובדת מן המניין. בנוסף השופטת הבהירה כי ככל שהיה שינוי בתפקיד ובשכר התובעת, היה מקום לציין זאת בכתב.
בנוסף, נקבע כי התובעת הוכיחה באמצעות העתקים של חוזים חתומים את זכאותה לקבלת עמלות עבור 22 עסקאות נדל"ן שנסגרו בזמן עבודתה, בעוד הנתבעים לא הוכיחו ששילמו לה עבורן את העמלה הקבועה בחוזה.
עם זאת, השופטת דחתה את בקשת התובעת להטיל אחריות אישית על בעלי החברה, שכן לא הוכח שעשו שימוש לרעה בשמה של החברה, אף אם התקבל הרושם שנהגו בחומרה כלפי חלק מהעובדים.
נוכח קביעותיה, השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 418,000 שקל בגין העמלות להן היא זכאית, 47,577 שקל עבור הפרשי שכר והפרשות פנסיה, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 40,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רון קולנברג, עו"ד שלום נעים
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אלי נחום
* עורך דין נדב אבידור עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין