בני זוג שרכשו דירה גילו כי המעלית שהותקנה בבניין פועלת כמעלית שבת במשך 3.5 שעות בשבוע, ודרשו פיצוי של 80,000 שקל. אף שקבעה כי דרישתם מוגזמת, השופטת חייבה את חברות הבנייה לשלם להם 30,000 שקל על הפרת הסכם המכר.
בני הזוג חתמו באוגוסט 2008 על הסכם לרכישת דירה בבניין חדש שעתיד היה להיבנות בנהריה. במפרט שצורף להסכם, ציינו חברות הבנייה כי בבניין תוקם מעלית אחת, שאינה מעלית שבת.
לייעוץ בנושא הסכמי מכר:
פנה ל-עורך דין עסקאות מכר דירה
לדברי בני הזוג, לאחר כניסתם לדירה בקומה השלישית - הם הופתעו לגלות כי המעלית היחידה בבניין מתפקדת בשבת כמעלית שבת ועוצרת בכל קומה בניגוד לאמור בהסכם, כ-3.5 שעות בשבוע.
בתביעה שהגישו בדצמבר 2010 לבימ"ש השלום בקריות נגד חברות הבנייה "יהודה בן שושן נכסים" ו"כהן יעקב עבודות הנדסה ופיתוח", בני הזוג טענו כי הוחלט על הקמת מעלית השבת לאחר שבתו של בעלי אחת מחברות הבנייה – המקפידה על שמירת מצוות – רכשה את דירת הפנטהאוז.
לטענתם, מדובר בהפרת הסכם הפוגעת קשות באורח חייהם החילוני, ועל כן על הנתבעות לשלם להם את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם המכר – בסך 80,000 שקל.
הנתבעות הדגישו, כי בהסכמת רוב הדיירים בבניין, המעלית פועלת כמעלית שבת למשך 3.5 שעות בלבד בכל שבת, בשעות היציאה והחזרה מבית הכנסת.
הן הוסיפו, כי בטופס שצורף להסכם המכר נפלה בסך הכל טעות קלה, ובמקום לסמן ביחס למעלית שבת את המילה "יש" סומנה המילה "אין". עם גילוי הטעות, הן הודיעו על כך לדיירים וביקשו מהם לחתום על מפרט מתוקן, אך התובעים סירבו.
עוד טענו הנתבעות, כי התובעים – שלא התנגדו להפרה מיד כשגילו את הטעות – הסכימו לה בהתנהגותם. לשיטתן, לא מדובר בהפרה בוטה של ההסכם והיא אינה מזכה בפיצוי, ובטח לא של 80,000 שקל.
קצת הגזימו
השופטת פנינה לוקיץ' שוכנעה, כי הנתבעות התכוונו מלכתחיתה להתקין בבניין מעלית שבת וכי נפלה שגיאה בניסוח המפרט. עם זאת היא קבעה, התובעים לא ידעו שמדובר בטעות בעת שחתמו על המסמך והסתמכו על האמור בו, ולכן מדובר בהפרה של ההסכם.
השופטת ציינה, כי אף על פי שהפעלת מעלית שבת יכולה לשבש במידה מסויימת את אורח חייהם החילוני, ניסיון התובעים ליחס לכך השפעה ניכרת על חייהם ועל חופש התנועה שלהם הוא מוגזם, בהתחשב בעובדה שמדובר ב-3.5 שעות בשבוע בלבד. לשיטתה, הפרה זו אינה מצדיקה את תשלום הפיצוי המוסכם בחוזה, שמהווה כעשירית ממחיר הדירה כולה.
לפיכך, השופטת חייבה את הנתבעות לשלם לתובעים 30,000 שקל, שהם פיצוי ראוי לטעמה במקרה זה. בנוסף, הנתבעות חויבו לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל והוצאות משפט.
פסק הדין מבטא את האיזון הנדרש בין תנאי בהסכם שלא קויים באופן מדוייק ע"י הקבלן, לבין הפיצוי המגיע לרוכשי הדירה. לא כל הפרה מצדיקה פיצוי מלא, ויש להתחשב בנסיבות ובשכל הישר.
- ב"כ התובעים: עו"ד בוסקילה
- ב"כ הנתבעות: עו"ד סטלקול
* עו"ד הדר פינק טבת עוסקת בדיני מקרקעין ובעסקאות מכר דירה.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין