זוכה מעבירות התפרעות בהפגנה נגד הגיוס: עדויות השוטרים לא אמינות

תמונות צלמי העיתונות הכריעו את הכף: ביהמ"ש זיכה תלמיד ישיבה שהוגש נגדו כתב אישום בטענה שניסה לתקוף שוטר והתפרע בהפגנה נגד ההחלטה על גיוס בני ישיבות.

בדצמבר 2013 מאות הפגינו בירושלים נגד ההחלטה לגייס בני ישיבות לצבא. ההפגנה התפתחה להפרת סדר המונית ואלימה שבמהלכה המפגינים חסמו כבישים, הציתו פחי אשפה ויידו אבנים לעבר כוחות המשטרה.

לייעוץ בפלילים:

פנה ל-עורך דין פלילי

כחלק מהניסיון להשליט סדר במקום, עצרה המשטרה תלמיד ישיבה שנחשד כי יידה אבן לעבר שוטרים. כתב האישום שהוגש נגדו, ייחס לצעיר עבירה של התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

נטען, כי הצעיר השתתף במהומות, זרק אבן לכיוון השוטרים וברח. הוא נתפס בתום מרדף, ומאחר שניסה להתנגד למעצר, אחד השוטרים הפיל אותו ארצה ואזק אותו, ונעזר לשם כך בשוטר נוסף.

הנאשם כפר בעבירות שיוחסו לו וטען, כי עבר ברחוב במקרה וכלל לא לקח חלק בהתפרעויות, מה גם שהישיבה בה הוא לומד תומכת במדינה ואוסרת על תלמידיה להשתתף בהפגנות. לדבריו, בזמן המהומות הוא אכל עם חבר במסעדה ומשם המשיך לכיוון הישיבה שבה הוא לומד. בדרך הוא פגש חבר נוסף שהציע לו להתקרב לכיוון ההפגנה ולצלמה.

אלא שאז, השניים הבחינו בקבוצת שוטרים שרצו לכיוונם. לדברי הנאשם, הוא ברח מהשוטרים משום שנבהל ולא הבין מדוע רודפים אחריו. הוא הכחיש שהתנגד למעצר והוסיף שלא נאמר לו מדוע הוא עצור. עוד טען, כי השוטר שביקש את תגובתו למעצר סירב לאפשר לו למסור את גרסתו באנגלית – שפת אמו.

שני החברים שהיו עם הנאשם באותו ערב העידו לטובתו, ושלושה צלמי עיתונות הציגו לביהמ"ש סרט ותמונות שמתעדים את המהומות והמעצר. בסרט ובתמונות נראה כי מי שליווה את הנאשם לניידת היה שוטר אחר ולא השוטרים שהעידו במשפט, וכן שהנאשם כלל לא התנגד למעצר.

המדינה התגוננה בטענה, כי גם בהנחה שהצילומים אינם ערוכים בצורה מגמתית – הם לא מתעדים את כל רצף האירועים.

המדינה הוסיפה וטענה, בין השאר, שחבריו של הנאשם לא יכולים להעיד בוודאות כי לא זרק אבן לכיוון השוטרים לאחר שנפרד מהם.

לא סומכת על העדויות

השופטת חנה מרים לומפ קיבלה את עדויות הצלמים וקבעה, כי עדויות השוטרים אינן אמינות, לא מתיישבות עם התמונות שהוצגו ולא ניתן לסמוך עליהן. בהתאם, החליטה לקבל את גרסת הנאשם במלואה ולזכות אותו מכל האישומים, בקובעה כי עצם נוכחותו של הנאשם בהפגנה "בשל סקרנות גרידא" לא מספיקה לשם הרשעתו בעבירת ההתפרעות.

לדברי השופטת המרכזי בתיק היה שלא נשמר קשר עין רציף בין השוטרים למשליך האבן, והנאשם נעצר עקב טעות בזיהוי. עדותם השקרית של השוטרים לאחר מכן, רק העצימה את פגם הזיהוי השגוי.

מנסיוני כסניגור, ישנן פעמים בהן שוטר סבור (או אפילו משוכנע) שהחשוד שתפס אשם בעבירה, ונוטל לעצמו את הסמכות "לסייע" לשופט להגיע לתוצאה הנכונה בעיניו - אם בדרך של הסתרת ראייה המצביעה על חפותו של החשוד ואם ב"שיפור" ראייה מפלילה.

בכך, כמובן, מכשיל השוטר את השופט, מטעה אותו ומונע ממנו להגיע לחקר האמת. התנהגות כזו מדאיגה מאוד, שכן היא מונעת מלהגיע לחקר האמת, ובמיוחד משום שלהערכתי היא די שכיחה.

אסיים בכך שאדגיש כי תופעת השקרים ובידוי הראיות משמיטה את הבסיס תחת עבודת המשטרה, ופוגעת קשות בדימויה וביוקרתה.

• ב"כ המאשימה: לילה לוין – מתמחה

• ב"כ הנאשם: עו"ד גיל דחוח ועו"ד עומר בללי

   

  * עו"ד יאיר רגב עוסק במשפט פלילי.

  ** הכותב לא ייצג בתיק.

  *** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

   

  אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

  www.psakdin.co.il

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין