ב-2012 קבע קצין התגמולים כי אין קשר בין מחלות שונות שהתפרצו אצל קצין בכיר במשטרה לבין השירות. ערר שהגיש הקצין על ההחלטה התקבל בחלקו ונקבע כי המתח הנפשי לו היה חשוף בעבודה גרם להתפרצות מחלת העור ולהתדרדרות ראייתו.
קצין משטרה ששירת בארגון במשך כ-30 שנה פנה ב-2010 לקצין התגמולים וביקש להכיר בו כנכה עקב מחלת לב, פסוריאזיס וליקוי בראייה שנגרמו לו לדבריו עקב שירותו.
לייעוץ בתחום:
עורך דין נכי צה"ל
בקשתו נדחתה ב-2012 והקצין ערער בפני ועדת הערר שבבית משפט השלום בחיפה.
הוא תיאר את פעילויותיו השונות במסגרת המשטרה מאז 1980 וסיפר כי במשך מרבית התקופה הוצב בתפקידים שהתאפיינו ב"מתח ודריכות" בלתי פוסקים, עבד שעות רבות מידי יום ועסק בקריאה ממושכת.
תפקידו כלל טיפול באירועי אלימות קשים ופיגועי התאבדות והתמודדות עם מראות של חלקי גופות ושלוליות דם. הוא סיפר כי מאמצע שנות ה-90 שימש כראש משרד חקירות באחת מתחנות המשטרה בצפון, נחשף לפשיעה קשה והתקשה להירדם בלילות.
הוא הוסיף כי חלק מהלחץ הנפשי נבע מהצורך לעמוד בציפיות הממונים עליו והוא חש לעתים קרובות כמי שמצוי "בין הפטיש לסדן". כמו כן, תפקידו התאפיין ב"קפיצות מתח" רבות ופתאומיות ובמעברים חדים מעבודה שגרתית למצבים משבריים.
הקצין טען כי מציאות חיים זו פגעה בבריאותו וסיפר כי החל משנת 2000 החל לסבול בפצעים בעור שאובחנו לאחר מספר שנים כפסוריאזיס. הנגעים באו לידי ביטוי בקשקשת הנמצאת על פני חלקים נרחבים מגופו. חוות דעת רפואית מטעמו קבעה כי מתח נפשי מהווה "טריגר" להתפרצות המחלה.
הקצין הוסיף כי באחד מימי אוגוסט 2004 התנהל ויכוח חריף בינו לבין אחד הקצינים האחרים שבעקבותיו עבר התקף לב. כמו כן, החל מסוף שנות ה-90 הוא סובל מירידה בחדות הראייה בעין ימין שאובחנה כמחלה ברשתית הנגרמת בגלל לחץ בעבודה.
במהלך הדיונים הסכים קצין התגמולים להכיר בקשר שבין התדרדרות הראייה לבין תנאי שירותו של המערער, אך נותר בעמדתו ביחס לשתי המחלות האחרות.
חוות דעת רפואיות מטעם קצין התגמולים העלו כי למערער היה סיכוי לחלות בפסוריאזיס בכל מקרה, בשל הרקע התורשתי שלו, עודף משקל והעובדה כי הוא מעשן כבד. בנוסף צוין כי רק אירוע מתח פתאומי גורם למחלה ולא מתח מתמשך.
באשר למחלת הלב צוין כי המערער חש בלבו כבר בלילה שקדם לאותו ויכוח סוער וללא קשר אליו.
"הגרעין הקשה"
ועדת הערר בראשות השופט אורי גולדקורן העדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם המערער לעניין התפרצות הפסוריאזיס. לדברי הוועדה, המתח לו נחשף המערער היה קשור ל"גרעין הקשה" של העשייה המשטרתית ולכן יש לקבוע כי המחלה נבעה מהשירות.
מנגד, הוועדה קיבלה את עמדת קצין התגמולים לעניין מחלת הלב וקבעה כי המערער לא הוכיח "אירוע התרגזות קיצוני". כמו כן לדבריה, חילוקי דעות קולניים אינם מאפיינים דווקא את השירות המשטרתי ולכן גם אם המערער היה מוכיח את האירוע החריג, לא מתקיים קשר ממשי או משמעותי בינו לבין השירות במשטרה.
בסיכומו של דבר התקבל הערעור בחלקו. החלטת קצין התגמולים בעניין הפסוריאזיס והליקוי בעין בוטלה ונקבע כי המחלות התפרצו עקב השירות. החלטת קצין התגמולים בנוגע למחלת הלב נשארה על כנה.
קצין התגמולים חויב בשכ"ט עו"ד בסך 3,500 שקל ובהחזר הוצאות של 12,485 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד שי אברהם
- ב"כ המשיב: עו"ד נופר גורן מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
* עורך דין אופיר בן דוד עוסק בתביעות נכי צה"ל ומשרד הביטחון
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין