במסגרת החלטת ביניים בהליך העוסק במאבק אפוטרופסות על קשיש השוהה בבית אבות, סגן נשיאת ביהמ"ש למשפחה בבאר-שבע העיר שאין מספיק פיקוח על חסויים ועל תפקודם של אפוטרופסים.
הקשיש החסוי שוהה במחלקה סגורה לתשושי נפש בבית אבות. בינו לבין אשתו מתנהלים הליכים משפטיים בנוגע לזכויות בדירה הרשומה על שמו. בחודש יולי מונו שני ילדיהם המשותפים כאפוטרופסים על גופו ורכושו.
לפני כשלושה שבועות, הגישו אשתו ובתו (שהיא כאמור האפוטרופא שלו) בקשה למתן צו הגנה נגד אחותו ובתו ל' מנישואים קודמים, בטענה שהשתיים מנסות להוציא את הקשיש מבית האבות. בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד חיים גלעדי, התבקש ביהמ"ש, בין היתר, לאסור על האחות ועל ל' להתקרב יותר מ-500 מטר מהמקום. צו ההגנה הוצא עוד באותו היום ונקבע דיון משותף מספר ימים לאחר מכן.
באותה עת הגיש החסוי, באמצעות באת כוחו עוה"ד קלריס דביר, בקשה בהולה לביטול הצו ופיטורי האפוטרופסים. בבקשה הועלו טענות חמורות.
נטען כי אשתו ושני ילדיו כפו על החסוי את השהות בבית האבות, שמבחינתו הוא ממש "בית סוהר". לטענתו, לא מאפשרים לו אפילו לצאת לחצר ולנשום אוויר צח. עוד נטען כי החסוי מעוניין שבתו ל' תתמנה כאפוטרופא ומבקש לעבור להתגורר בביתה.
בעקבות הבקשה, סגן הנשיאה השופט אלון גביזון ערך ביקור פתע בבית האבות. אף אחד מהצדדים לא ידע שהשופט עתיד להגיע.
בדיון שנערך למחרת הביקור השתתפו באי כח הצדדים, וכן ב"כ האחות ול' – עוה"ד שמשון ונטלי דוידי, וכן עו"ד איילת בוקסנבויים, הממונה של הלשכה לסיוע משפטי מחוז דרום בתחום כשרות משפטית.
בהסכמת הצדדים, השופט מינה מומחה רפואי שיבדוק האם החסוי יכול להביע את דעתו וכן את טיב הטיפול שהוא מקבל בבית האבות. בסיכום ביניים ראשוני המומחה הודיע כי לא זיהה תסמינים של שיטיון ועל כן, להערכתו, החסוי אינו זקוק למוסד לתשושי נפש אלא למקום המתאים למגבלותיו הפיזיות.
השופט עצמו הורה לצוות בית האבות לבדוק האם מצבו של החסוי מחייב את הישארותו במחלקת תשושי הנפש, או שמא ניתן להעביר אותו למחלקה פחות מגבילה.
לגרום לדריכות חיובית
בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר, השופט גביזון הבהיר שיש להמתין לחוות הדעת הסופית של המומחה על מנת להכריע בבקשה לביטול האפוטרופסות.
בתוך כך השופט הורה לעו"ס לערוך תסקיר מעודכן בעניין החסוי והאפשרות שיעבור לגור עם בתו. בנוסף, השופט פירט שורה של הוראות לצוות בית האבות ולאפוטרופסים, ובין היתר חייב אותם לדאוג שהחסוי ייצא לנשום אוויר צח פעמיים בשבוע, וכן יקבל טלפון נייד.
אלא שבהחלטתו, השופט גביזון כתב דברים בעלי חשיבות כללית, הרבה מעבר למקרה הספציפי. לעמדתו, מנגנון הפיקוח על אפוטרופוס לגוף (אפוטרופוס ההממונה לצורך דאגה למצבו הרפואי של החסוי) לוקה בחסר, למשל בכך שאין בחוק מנגנון פיקוח או הוראות כלשהן למעקב אחר התנהלותו.
השופט הדגים תרחיש שבו מצב החסוי משתפר או למשל מצב שבו האפוטרופוס מנצל את מעמדו כדי לשלול את חירותו של החסוי, והציע מספר דרכים להגברת הפיקוח.
אחת הדרכים שעליה הרחיב את הדיבור היא ביקורי פתע (כפי שעשה בעצמו) של שופטי המשפחה במוסדות, ביקורים המהווים בעיניו "אמצעי שמירה" חשוב ויגרמו לכל הגורמים הרלוונטיים ל"דריכות חיובית".
השופט קרא לחבריו השופטים לערוך ביקורים שכאלה למען ההגנה על החסויים ולמרות העומס המוטל עליהם.
- ב"כ המבקשים: עו"ד חיים גלעדי
- ב"כ המשיבות: עו"ד שמשון דוידי, עו"ד נטלי דוידי
- ב"כ החסוי: עו"ד קלריס דביר
- ב"כ היועמ"ש: עו"ד גל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין