שופטת בימ"ש לענייני משפחה באשדוד קיבלה את תביעתה של אם בת 86 נגד בנה, בה טענה שלא הבינה על מה היא חותמת וביקשה לבטל התחייבות לעביר משק חקלאי על שמו.
התובעת ובעלה נישאו בתימן ויחד עלו ארצה, רכשו משק חקלאי במושב בארץ, עיבדו את אדמתם וגידלו שבעה ילדים.
בשנת 1997 נפטר אבי המשפחה. כבר אז הילדים נכנסו למאבקים משפטיים על ירושת המשק, בשל צוואות שונות. בסופו של דבר, כיוון שמדובר בזכות להחזיק במשק חקלאי, שאינה ניתנת להורשה, הועברו הזכויות על שם האלמנה.
לשאלות על דיני משפחה:
פורום דיני משפחה
בנובמבר 2009 חתמה האם על תצהיר שבו התחייבה להעביר את זכויותיה במשק החקלאי לבנה, תוך ויתור על זכותה לחזור בה מהתחייבותה זו.
כמה חודשים אחר כך, היא הגישה תביעה בבימ"ש לענייני משפחה באשדוד, בה ביקשה שלא להעביר את המשק לבן, ולקבוע שהמסמכים עליהם חתמה בטלים, בטענה שנעשו שלא על פי רצונה.
האם – קשישה בת 86 צנועה ויראת שמים, עטויה כיסוי ראש, וכפופה מעט – טענה שכל רצונה היה לחלק המשק בין ילדיה שווה בשווה.
היא סיפרה שהבן ביקש ממנה להגיע לשדרות, שם הוא פגש אותה והסיע אותה למשרד עורכת דין במושב מסוים. היא התבקשה לחתום על מספר מסמכים כולל צוואה, וכך עשתה, מבלי להבין על מה היא חותמת. רק בדיעבד, לדבריה, התברר לה שעורכת הדין מייצגת את בנה ולא אותה.
כשילדיה הסבירו לה שהיא בעצם חתמה על מסמכים להעברת הזכויות במשק, היא מיד ביקשה שייקחו אותה לעורך דין אחר שיטפל בעניין. בהמשך אף שוחחה עם בנה הנתבע, הסבירה לו שמדובר בטעות וביקשה לבטל ההעברה, אך הוא סירב.
הנתבע טען כי אחיו ואחיותיו הם שעומדים מאחורי התביעה. לטענתו, הוא זה שדאג תמיד לאימו, שהייתה במצב רוח טוב והבינה על מה היא חותמת. לשיטתו, מדובר בהתחייבות בלתי חוזרת.
לאחר מכן, לגרסתו האם סיפרה לו ששאר האחים כועסים עליה ולכן לקחו אותה "בכח" לעורך דין.
"בובה על חוט"
השופטת ענת אלפסי קיבלה את התביעה וקבעה שהתחייבות האם בטלה. לאחר ששמעה את כל העדויות, השופטת השתכנעה שהאם סברה שהיא רק מעבירה לבן זכות להתשתמש במחסן. במעמד החתימה אצל עורכת הדין, האם לא הייתה קשובה, ורק רצתה לסיים ולהגיע הביתה.
בתוך כך השופטת לא חסכה ביקורת על עורכת דינו של הנתבע. הצוואה הייתה מוכנה מבעוד מועד, בהתאם להנחיות הבן, ואפילו ללא הפסקה המינימלית והמקובלת שלפיה לתובעת זכות מגורים בביתה עד סוף חייה.
"יש להניח כי האם הקשישה התרשמה מעורכת הדין הרהוטה ולא העלתה בדעתה כי אינה פועלת בשירותה, אלא בשירות בנה", הבהירה השופטת.
הנתבע עצמו טען שאימו הייתה "בובה על חוט" של וניתנת להשפעה. אם כך, סביר להניח שהיא הייתה נתונה גם להשפעה שלו הסבירה השופטת.
כמו כן, ציינה השופטת, עצם הסתרת הנסיעה והפגישה מהאחים, מלמדת על התנהלותו הקלוקלת של הנתבע.
"נראה היה כי על פי סולם הערכים של הנתבע זכייתו בנכס חשובה יותר מבריאותה של אימו" כתבה השופטת בחריפות", והגיעה למסקנה שמבחינה משפטית, הנתבע עשק את התובעת.
פסק הדין נחתם בביקורת מהולה בעצה: "הצדדים שבעו מאבקים משפטיים, אשר גבו את מחירם הכבד מן האם ומשמחת חייה. ראוי לילדים כי בערוב ימיה של אימם, יסבו לה מעט נחת בכך שיניחו הצידה מאבקי הממון."
עוד נקבע שהנתבע ישלם הוצאות משפט בסך 25,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין יאיר סלע עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין