הורים לשני קטינים התגרשו לפני כשנה וחצי ומאז מתווכחים על המשמורת. האם רוצה לחזור לצפון ואילו האב רוצה שתישאר במרכז, כדי שיוכל לקחת חלק משמעותי בגידול ילדיו. בחודש שעבר הציע בית הדין הרבני פתרון זמני ומעניין. וגם: מי אמר שחזקת הגיל הרך מתה?
תושבי המרכז, הורים לשני ילדים קטינים – הבכור כמעט בן 6 והקטנה כבת 3.5 – התגרשו לפני מספר חודשים בבית הדין הרבני האזורי בתל-אביב.
לאחר הגירושין נדרשו הדיינים הרב ישראל שחור (אב"ד), הרב מימון נהרי והרב יצחק מרוה להכריע מי יקבל את המשמורת על הילדים בהתחשב בכך שהאב ביקש לקחת חלק פעיל בגידול הילדים ואילו האם ביקשה לאפשר לה לעבור עמם למקום הולדתה בצפון הארץ.
נלחמים על המשמורת?
עורך דין משפחה
בינואר השנה התקיים דיון סועד בוועדת התסקירים של רשויות הרווחה לנוכח התנגדותו החריפה של האב למעברה של האם. המלצות הוועדה לבסוף לא היו ברורות וכל אחד מההורים פירש אותן אחרת: האם טענה כי הומלץ עליה כמשמורנית ואילו מבחינת האב ההמלצה הייתה למשמורת משותפת.
לאחר ששמע את טענות הצדדים בית הדין קבע כי טובת הילדים להישאר במקום מגוריהם הנוכחי במרכז ונאסר על האם לעבור צפונה. ערעור שהגישה לבית הדין הרבני הגדול הפך את היוצרות ונקבע שאי אפשר למנוע מהאם את החירות להחליט היכן לגור. שירותי הרווחה התבקשו להוציא תסקיר נוסף.
התסקיר האחרון ניתן ביולי וחברי הוועדה היו בדעה כי הכי טוב שההורים יגורו קרוב זה לזו ותתאפשר משמורת משותפת. אם האם תחליט לעבור בכל זאת, עדיף שהמשמורת תהיה אצלה בהתחשב בחזקת הגיל הרך. האב הגיש לבית הדין הרבני תגובה ארוכה שבה הביע התנגדות מוחלטת להמלצות התסקיר, במיוחד בכל הנוגע לבנו שבקרוב ימלאו לו שש והחזקה ממילא לא תחול עליו.
בדיון מיוחד שהתקיים במהלך פגרת בתי המשפט האחרונה האב הגיש חוות דעת של הפסיכולוגית שמטפלת בבנו בשנה וחצי האחרונות שמעלה חשש כי שינוי מגורים יגרום לנסיגה בהתנהגותו.
"בת – לעולם אצל האם"
"בפנינו אחד התיקים הקשים, שבו אנו נדרשים להכריע בגורל משפחה שלא זכתה לשמור על ההרמוניה המשפחתית...", כך פתח אב בית הדין הרב שחור את החלטתו, שהתקבלה על ידי שני הדיינים הנוספים.
הרב הסכים כי הפתרון הכי טוב לילדים הוא שהוריהם יגורו בקרבת מקום אך ציין שאינו יכול לכפות זאת עליהם. הוא המליץ להורים לנסות להגיע להסכמות ולהתגמש – למען ילדיהם.
אב בית הדין קבע כי במצב הנוכחי עדיף לאפשר למומחים זמן נוסף לבחינה מדוקדקת של טובת הילדים. אם בזמן הזה האם תחליט לעבור לצפון, הפתרון הכי פחות גרוע עבור הילדים יהיה להפריד ביניהם:
הבן, שאוטוטו יוצא מחזקת הגיל הרך וסובל מבעיות התנהגות יישאר אצל אביו והבת תעבור עם האם לצפון, גם בשל חזקת הגיל הרך אך גם משום שזו טובתה, וכפי שקובעת ההלכה: "בת – לעולם אצל האם".
הדיין ציין כי בעלי מקצוע נוהגים לחשוב שטובת הילדים להיות יחד אולם זו "אינה תורה מסיני" וההלכה דווקא קובעת כי הבת אצל האם והבן לאחר גיל שש צריך להיות אצל אביו.
הדיין הוסיף כי כל אחד מההורים יפגוש את הילד הרחוק ממנו פעמיים בשבוע והילדים יהיו ביחד בסופי שבוע אצל האב ואצל האם – לסירוגין. בינתיים, שירותי הרווחה התבקשו לגבש המלצות חדשות עד מרס 2017.
- ב"כ האם: עו"ד עידו דיבון, עו"ד מיכל פיין
- ב"כ האב: עו"ד יעקב סידי, עו"ד אביעד שנון
* עורכת דין שני ליבמן עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין