בזמן התאונה, עובד מלון "קדם" שבירושלים ניקה את הדרך לבריכה. מטעם המלון נטען כי לא הייתה התרשלות, שכן במקום הוצבו שלטי אזהרה. השופט דחה את גרסה זו וקיבל את תביעת הקשיש.
התאונה התרחשה בשעות בוקר, כאשר האיש, המתגורר במלון מזה כעשרים שנה, ירד כמנהגו לבריכת המלון, דרך רמפה שבלדרך כלל מכוסה בשטיחים. אלא שבאותו בוקר אחד מעובדי המלון ניקה את הרמפה ולשם כך הזיז את השטיחים, ושפך על הרצפה סבון לניקוי.
לייעוץ בנזקי גוף:
עורך דין דיני נזיקין
לאחר שהחל לרדת הוא לפתע החליק ונחבל בכתף ובברך. מציל הבריכה העניק לו עזרה ראשונה. בבית החולים לא נמצאו שברים, אולם האיש, שבמועד התאונה היה בן 85, החל לסבול מכאבים וכעבור חודשיים וחצי התגלה קרע מאסיבי בגיד שבכתף ימין.
בעקבות זאת הוא הגיש בבימ"ש השלום בתל-אביב תביעה לפיצויים נגד המלון וחברת הביטוח הפניקס.
טענתו המרכזית הייתה כי המלון התרשל מפני שלא חסם את הרמפה בזמן הניקוי ולא הניח בפתחה שלטי אזהרה שיתריעו מפני סכנת החלקה.
מנגד, הנתבעים טענו כי במקום הונחו שלטי אזהרה, מה עוד שחסרונם של השטיחים הוא דבר בולט לעין, ולכן היה על התובע לפנות ולרדת במדרגות במקום ברמפה.
בנוגע לנזק, הנתבעים טענו שהקרע לא נגרם מהנפילה, אלא כתוצאה מפציעת עבר ועקב גילו המתקדם של התובע. בטענה זו הם הסתכמו על מומחה מטעמם וחלקו על מומחה מטעם בית המשפט, שייחס את הקרע לנפילה.
"חייב להיות גלוי"
סגן הנשיא השופט רמי חיימוביץ הבהיר כי מאחר שאין דרך לנקות את הרמפה בלי להזיז את השטיחים, עצם הזזתם אינה מהווה רשלנות. המחלוקת ננעצה בשאלה האם ננקטו אמצעי זהירות מתאימים בזמן הניקוי.
בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה, אם כי ייחס חלק מן האשמה לתובע.
במישור העובדתי השופט האמין לתובע וקיבל את גרסתו שלפיה הרמפה לא נחסמה ולא היו שלטי אזהרה. השופט ציין כי מדובר בגרסה מזמן אמת, מה גם שבדוח האירוע של המלון לא נכתב כי במקום היו שלטים. כמו כן, לטעמו, שלט אזהרה חייב להיות גלוי בפתח הרמפה, כך שכל אדם ייתקל בו, ולכן לא סביר שהתובע היה מפספס או מתעלם משלט שכזה.
"הנתבעת יכלה להפריך את טענות התובע בעניין זה – טענות שהיו ידועות לה, כאמור, מיום התאונה – אולם לא זומן עובד הניקיון או גורם רלבנטי אחר שיכול היה להעיד על מיקום שלטי האזהרה לפני התאונה", הוסיף השופט.
עם זאת, השופט הטיל על התובע "אשם תורם" בשיער של 25%, וזאת משום שכמי שמשתמש בבריכה מדי יום במשך שנים רבות, התובע צריך היה לתת את דעתו על השינוי ועל כך שהרמפה חשופה באופן חריג.
בשאלת הנזק, השופט קבע לתובע נכות תפקודית של 15%. "שוכנעתי כי האפשרות שהקרע קשור לתאונה סבירה בהרבה מן האפשרות שנגרם ללא קשר אליה. אין כל ראיה לכך שהתובע סבל מקרע או ממגבלה בכתף לפני התאונה", הבהיר השופט.
בסיום פסק הדין, השופט חיימוביץ כימת את נזקי התובע והגיע לסך של 132,000 שקל עבור כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות. מסכום זה הופחתה אשמת התובע, כך שהפיצוי הסופי עמד על כ-99,100 שקל. עוד נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד משה אפלמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד עמיחי טרוזמן
* עורך דין גבריאל שקרוב עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין