האישה פנתה לבית המשפט למשפחה בתל אביב, בבקשה לאשר הסכם שערכה עם אחיה בקשר לחלוקת ירושת אביהם. מאוחר יותר, התברר שהאישה "שכחה לציין" שיש עוד שני יורשים נוספים. בית המשפט ביקר בחריפות את התנהלותה, והורה על חלוקת הירושה מחדש.
האב המנוח ביטל לפני כארבע שנים צוואה שערך והורה בצוואה חדשה להוריש את מלוא רכושו ליורשים החוקיים בהתאם לחוק הירושה. שנתיים לאחר מכן הוא נפטר, וילדיו – בנו ובתו – פנו לבית המשפט למשפחה בתל אביב, בבקשה לקבל צו לקיום הצוואה.
לשאלות בענייני ירושה:
פנו ל-עורך דין ירושות וצוואות
לאחר מספר חודשים של משא ומתן, ניסחו האחים הסכם לחלוקת העיזבון ביניהם, שאושר לבסוף על ידי בית המשפט.
אלא שמספר חודשים לאחר אישור ההסכם, התברר שלמנוח הייתה עוד בת מנישואים קודמים – שכבר הלכה לעולמה – ובין יורשיו מנויים גם שני נכדיו – ילדיה. השניים, שגילו על סוגיית הצוואה –פנו לבית המשפט בטענה שהם זכאים לשליש מהירושה בהתאם לחוק.
המשיבים התנגדו לבקשה – כל אחד בנפרד, אם כי מאוחר יותר, האח שינה את דעתו וחזר בו מהתנגדותו.
אחותו, לעומת זאת, עמדה על התנגדותה, וטענה כי המבקשים – אחייניה – ויתרו על חלקם והסתלקו מהירושה.
בתגובה, המבקשים טענו כי כלל לא זומנו להליכים הקודמים שהתקיימו בבית המשפט בנושא הירושה, וכי מעולם לא ויתרו על זכותם לרשת את סבם המנוח.
המבקשים אף האשימו את המשיבה בכך שהסתירה את קיומם מבית המשפט בחוסר תום לב.
המשיבה דחתה את ההאשמות נגדה, וסיפרה כי המבקשים ידעו על כל ההליכים ובחרו שלא ליטול בהם חלק. כמו כן, טענה כי בקשתם הוגשה באיחור ניכר, המצדיק את דחייתה.
במהלך הדיון, הגישה המשיבה הקלטה של שיחה שערכה עם המבקשים, במסגרתה ניסתה להשיג את הסכמתם בעל פה להסתלק מהירושה.
"דרך לא דרך"
השופט יהורם שקד סירב לקבל את תמלול ההקלטה הלא ברור שממנו כלל לא ניתן להבין "מי אמר מה".
בכל מקרה, הבהיר השופט כי הודעת הסתלקות מירושה יכולה להיערך בכתב בלבד, בתצהיר מפורט, שחובה להגישו לבית המשפט.
מכאן, ביקר השופט בחריפות את התנהגות המשיבה, שלדבריו פעלה בחוסר תום לב, ואף מעבר לכך, כאשר "בחרה להסתיר" את קיומם של המבקשים מבית המשפט, חרף ידיעתה הברורה על זכותם כיורשים.
"המשיבה בחרה להשיג את מטרתה בדרך לא דרך", כתב השופט, והדגיש את העובדה שבמקום לבקש מהמבקשים תצהיר הסתלקות כדין, היא בחרה להקליט את השיחה עמם כדי לנסות ולהשתמש בה כ"ראיה".
"קבלת גישתה של המשיבה שקולה בעיני להכשרת שרץ", כתב השופט, תוך שציין כי למרות האיחור בהגשת הבקשה מטעם המבקשים, יש לקבל אותה כדי לקיים הליך שיפוטי תקין.
לפיכך, השופט החליט לקבל את טענות המבקשים, וביטל את הסדר חלוקת העיזבון בין המשיבה לאחיה. בהתאם לצוואת המנוח, קבע השופט כי המבקשים זכאים לקבלת שליש מהירושה, שיוכלו לגבות מהיורשים האחרים – שני האחים.
לסיכום, הורה השופט למשיבה לשלם למבקשים הוצאות משפט בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ המבקשים: עו"ד דני שרמן
- ב"כ המשיב: עו"ד מאיר אסטרייכר
- ב"כ המשיבה: עו"ד אריאל דרור
* עורכת דין כרמית שריקי עוסקת בדיני משפחה וירושה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין