עובדת לשעבר של חברת התרופות "ויטאמד" נפגעה באצבעה בעת שערבבה תמיסה במעבדה. היא תבעה פיצוי מהמעסיקה כיוון שלטענתה נגרמה לה נכות עקב נהלי העבודה הקלוקלים במקום. ביהמ"ש קיבל את התביעה.
האישה, מיקרוביולגית במקצועה, כיום בת 30, עבדה במעבדה של חברת התרופות. באחד מימי מרס 2010 היא ערבבה תמיסה בבקבוק זכוכית, בהתאם לנהלי העבודה, אך תוך כדי ערבוב התמיסה, הבקבוק החליק מידיה ונשבר. העובדת נחתכה מהזכוכית בזרת יד ימין, היד הדומיננטית שלה, ופונתה למרכז הרפואי "הלל יפה" שבחדרה, שם אושפזה במשך יומיים בהם עברה טיפולים רפואיים.
נפגעתם במהלך עבודתכם?
פנו ל-עו"ד נזיקין
ביטוח לאומי אישר את המקרה כתאונת עבודה, שילם לה תגמולים בסך 20,542 שקל וקבע לה נכות רפואית צמיתה בשיעור של 5%.
העובדת סיפרה שהייתה מושבתת במשך שלושה חודשים, בהם עברה טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, וטענה שהמעסיקה לשעבר צריכה לפצות אותה על נזקיה, כיוון שנפגעה בעקבות שיטת העבודה בחברה.
בתביעה שהגישה במאי 2010 לבית משפט השלום בחיפה היא טענה, כי היא נאלצה לערבב את התמיסות באופן ידני, בהתאם להדרכה שקיבלה מעובדת ותיקה, אף על פי שידעה שהדרך המקובלת לערבוב התמיסה היא הפעלת כח מגנטי.
לדבריה, אחרי התאונה החברה הורתה לעובדות המעבדה שלא לערבב יותר את התמיסות באופן ידני, ובכך למעשה הודתה בטעותה ובכך שהנהיגה שיטת עבודה פסולה ולא בטוחה.
הנתבעת אישרה את נסיבות התאונה, אולם טענה כי התובעת היא שפעלה בניגוד לכללים המקובלים ואף הזמינה את מנהלת המעבדה להעיד על כך. אלא שהמנהלת הודתה כי הדרכות הבטיחות הועברו על ידי עובד שאינו כימאי ו"לא יודע בדיוק מה צריך".
עובדת נוספת גם סיפרה כי עם קבלתה לעבודה עברה הדרכה דומה לזו של התובעת וגם לה הוסבר שיש לערבב את התמיסה באופן ידני, על ידי הפיכת הבקבוק בלבד. העובדת אף ציינה כי מדובר בפעולה שגרתית, המבוצעת מספר רב של פעמים ביום, וכי עד לתאונה המדוברת לא הייתה כל הנחיה אחרת.
לא הפריזה בנזקים
השופטת שולמית ברסלב ציינה בפתח דבריה כי התרשמה לטובה מעדות התובעת, שהשיבה בצורה אמינה לשאלות ולא ניסתה להאדיר את נזקיה.
השופטת הבהירה כי נוהל עבודה צריך להיות ברור וחד-משמעי, וקבעה כי הנתבעת לא עמדה בחובתה להנהיג שיטת עבודה בטוחה ולפקח על אופן העבודה במעבדה.
מכאן, קבעה השופטת כי האחריות על התאונה מוטלת על הנתבעת, אם כי החליטה לייחס אחריות משמעותית בשיעור של 40% גם לתובעת, שהסתכנה אף שידעה כי שיטת העבודה לא בטיחותית.
השופטת הסבירה כי אמנם הנטייה היא לא להחמיר עם עובד המבקש לרצות את מעסיקיו ולעמוד ביעדים, אך במקרה זה, חלקה של התובעת בתאונה בולט לעין.
לאחר שניכתה השופטת את חלקה של התובעת בנזקים וכן את התגמולים שקיבלה מביטוח לאומי, היא הורתה לנתבעת לשלם לה 45,954 שקל, הכוללים פיצוי עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, והוצאות רפואיות. בנוסף, תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 9,500 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד י. ריינפלד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שור
* עו"ד זיו און עוסק בתאונות עבודה ונזקי גוף
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין