ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את ערעורו של משקיע שהצהיר על הפסד ההון ממכירת מניות חברת תרופות שצנחו. בניגוד לפקיד השומה, השופט השתכנע שגרסתו סבירה והתיר לו לקזז את ההפסד מהכנסותיו.
בשנת המס 2008 הצהיר המערער על הפסד הון ממכירת מניות של חברת XTL BIO PAHRMA בסך של יותר מ-1.4 מיליון שקל, וקיזז סכום זה מהכנסותיו מדיבידנד שקיבל מחברה שבשליטתו.
פקיד שומה תל אביב 3 טען כי לא הוצגו לו אסמכתאות המאמתות את היווצרותו של הפסד ההון, ולכן סירב להתיר את הקיזוז וקבע בהתאם את הכנסתו של המערער.
על קביעה זו הגיש האיש ערעור בביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
בפתח הדיון הודיע פקיד השומה ("המשיב"), כי "אין מחלוקת על כך שבאופן עקרוני ניתן לקזז הפסד ממכירת מניות באותה שנה", "אם הוא (המערער) היה מביא ראיה למכירה בהפסד של מניות באותה שנה הייתי מתיר את הקיזוז. באופן עקרוני".
השופט יונה אטדגי הבהיר כי למעשה מדובר במחלוקת עובדתית-ראייתית: האם הוכיח המערער את הפסדיו ממכירת מניות XTL.
המערער תיאר בפירוט את האופן שבו רכש את המניות ומכר אותן. המהלכים בוצעו באמצעות משרד רואי חשבון, שאחד מהם אף העיד במשפט.
על פי טענותיו, הוא העביר את הסכומים בדולרים בשנים 2004-2005 לרואי החשבון, שמאוחר יותר צורפו ל"קבוצת משקיעים", שהשקעותיה בוצעו באמצעות חברה זרה שהם הקימו, ותוך טיפול שיאפשר הפרדה מלאה של הביצועים החשבונאיים של כל משקיע ומשקיע.
המערער טען, כי עדותו של תמרי, בצירוף כל המסמכים שצורפו, די בהם להוכחת גירסתו.
המשיב לא חלק על כך שהמערער העביר כספים לרואה החשבון ואף לא על העובדה שמניותיה של XTL קרסו, אולם אך לדעתו, המערער לא הוכיח שבכספים שהעביר לתמרי נרכשו מניות XTL, ואין אפשרות "לזהות" את כספו בתוך כל הכספים שנוהלו על ידי תמרי-דביר ועל ידי C.M.
לטענתו, למערער עצמו אין כל ידיעה לגבי לשימושים שנעשו בכספו, מלבד מה שנמסר לו על ידי משרד רו"ח.
בתגובה, המערער טען כי הדברים שנמסרו לו על ידי המשרד, שבו הוא נתן אמון, מתיישבים עם כל המסמכים שהוצגו.
המסמכים מתאימים
השופט אטדגי עיין היטב בדפי החשבון, במסמכים ובעדויות, ופירט את השלתשלות העברת הכספים כפי שטען המערער. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה שלמרות חוסרים מסוימים, המערער הוכיח כי סביר שרואי החשבון אכן רכשו בכספים שהעביר אליהם מניות XTL, אשר נמכרו בסופו של דבר בהפסד הנטען, ולכן הוא היה זכאי לקזז הפסד זה מרווחי הדיבידנד.
השופט הבהיר בין היתר כי הוצגו אסמכתאות לכך שהמערער העביר את הסכומים המתאימים בתאריכים המתאימים מחשבונו לחשבונם של רואי החשבון, וכן שהועברו סכומים מחשבונם לחשבון בנק שלהם בשוויץ, באמצעות בנק מתווך.
כמו כן, הוכח שהמערער קיבל דיווח על השקעותיו. בתוך כך השופט ציין כי גם המערער וגם דו"ח חזרו בבית המשפט על כל הדברים שסיפרו בתצהיריהם, ועדותם היתה עקבית ואמינה.
"מעבר לנדרש אוסיף, כי על פניו, לא נראה שהמערער ביקש להסתיר את השקעתו, שהרי העברת הכספים מחשבונו בארץ לחשבונם של תמרי-דביר (משרד רואי החשבון) בארץ נעשתה בצורה ברורה וגלויה ולא במחשכים", כתב השופט.
לפיכך, הערעור התקבל. נקבע כי השומה שהוציא המשיב למערער מבוטלת, והמערער זכאי לקזז את הפסדיו מהשקעתו במניות XTL. לא נפסקו הוצאות משפט.
- ב"כ המערער: עו"ד דרור יצחק
- ב"כ המשיב: עו"ד יהונתן קרואני, פרקליטות מחוז ת"א
* עורכת דין ורו"ח חיה אביסרור-שמעוני עוסקת בדיני מיסים
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין