רוכשת דירה הטילה עיקול זמני על ביתו של קבלן בניין במסגרת תביעה שהגישה נגדו. העליון אישר באחרונה את החלטת שתי הערכאות הקודמות לבטל את העיקול כיוון שעל הבית רשומות הערות אזהרה לטובת אשת הקבלן ובנו.
רוכשת חתמה עם חברת בנייה על הסכם לבניית בית מגורים בראשל"צ. במהלך הבנייה, שלטענת הרוכשת לא הושלמה, התעוררו מחלוקות רבות בינה לבין החברה, בגינן היא הגישה נגד החברה ובעליה תביעה כספית.
עורך דין דיני מקרקעין
בשנת 2011 הוטל עיקול זמני על זכויותיו של בעל החברה בביתו לשם הבטחת זכויותיה של הרוכשת, וזאת על יסוד הטענה כי בעל החברה נוהג להבריח כספים למשפחתו.
כעשרה חודשים לאחר מכן, הגישו בעל החברה ואשתו בקשה לביטול העיקול הזמני. הם טענו כי לזכותם הערות אזהרה על הנכס מ-2006, זאת מכוח הסכם מכר משנת 2005, במסגרתו מכר בעל החברה חלק מזכויותיו בנכס לבנו, וכן מכוח הסכם נוסף, במסגרתו העביר במתנה את יתרת זכויותיו לאשתו.
לפיכך, הם טענו כי הטלת העיקול על הנכס, שכבר רובצות עליו הערות אזהרה, פוגעת בזכויותיהם החוקיות. מנגד, המוכרת טענה כי העסקאות בבית נעשו למראית עין, ונועדו להבריח את נכסיו של בעל החברה, ומשכך יש לקבוע כי הערות האזהרה אינן תקפות ולבטל את העסקאות למפרע.
לפני כחצי שנה, בימ"ש השלום בהרצליה דחה את עמדת המוכרת וקבע כי הערות האזהרה שנרשמו בשנת 2006 גוברות על העיקול הזמני שנרשם 5 שנים מאוחר יותר.
ביהמ"ש קבע כי על פי חוק המקרקעין, עיקול מאוחר אינו יכול לפגוע בהערת אזהרה שנרשמה לפניו, ובזכויות הזכאי על פי אותה הערה (כמו הזכות להירשם כבעל הנכס).
בתוך כך ביהמ"ש דחה את טענות המבקשת בדבר "אותות מרמה", מאחר שהשתכנע שמדובר בעסקאות אמיתיות שנעשו לפני זמן רב, וגם אם מטרתן הייתה לשמור על הנכס, הרי שמדובר במטרה לגיטימית.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב דחה ערעור שהגישה הרוכשת תעל ההחלטה, בין היתר משום שהתרשם כי החלטת השלום הייתה מבוססת ומנומקת כראוי.
על כך הגישה הרוכשת בקשת רשות ערעור בביהמ"ש העליון, בה שוב טענה כי מטרת ה"מתנה" שהמשיב (שבעבר אף הורשע בפלילים), נתן לאשתו הייתה להבריח את הנכס מנושים.
לעיקול יש "תנאי"
המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין דחה את הבקשה וציין כי "רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת, ואין המקרה שלפנינו בא בגדר האמור".
ובכל זאת, השופט רובינשטיין הוסיף הערה כללית לגופם של דברים, בה הבהיר כי הסעיף העוסק במעמדה של הערת אזהרה בחוק המקרקעין נועד להגן על זכויותיהם של רוכשי זכויות בעסקאות נדל"ן מפני עיקולים המוטלים לאחר רישום הערת האזהרה ובטרם הושלם רישום העסקה – עניין שכידוע אורך זמן (לעיתים רב).
השופט הוסיף כי ככלל, עיקולים מותנים בכך שלא יפגעו בזכויות הנובעות מן ההתחייבות שבהערות אזהרה.
במקרה הנוכחי, לפי השופט, מרגע ששתי ערכאות משפטיות השתכנעו שמדובר ב"עסקאות אמת", אין סיבה להתערב בשיקול דעתן ולשנות את קביעת העובדתית. לפיכך, נקבע כי הערות האזהרה תקפות וגוברות על העיקול הזמני שנרשם על זכויותיו של בעל החברה בנכס.
- ב"כ המבקשת: עו"ד מ' קרייצברג
- ב"כ המשיבים: לא צוין
* עורך דין ויקטור חיים עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין