התאונה התרחשה ב-2008: הצעיר בן ה-18 נסע באזור מצפה רמון עם ציוד חשמל גנוב, התעלם משוטר שאותת לו לעצור ופגע בו עם רכבו. לאחר שהורשע בהריגה, הוא ערער וטען שהייתה זו "תאונה בלתי נמנעת". המדינה, מצידה, ביקשה להרשיע אותו ברצח. ביהמ"ש העליון דחה את שני הערעורים.
על פי כתב אישום שהוגש בשנת 2008 לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הנאשם ושותפו נסעו לטיילת ביישוב מצפה רמון, גנבו כבלי חשמל והעמיסו אותם על הרכב.
ביציאה מהיישוב הם נתקלו בשוטר ובמתנדבי המשמר האזרחי. השוטר נעמד במרכז הכביש ואותת לנהג לעצור, אך זה האיץ את מהירות הרכב והיטה את כיוון נסיעתו לעבר השוטר.
נקלעתם לתאונת דרכים?
פנו ל-עו"ד תעבורה
השוטר ניסה להימלט אך למרבה הצער נפגע על ידי הרכב. במקום לעצור, הנאשם המשיך בנסיעה כשהשוטר צמוד לשמשת הרכב עד שהפיל אותו על הכביש.
השוטר נפטר מפצעיו, והנאשם, שאיבד שליטה על הרכב ונפל לתוך תעלה הצמודה לכביש, הוציא ביחד עם שותפו את הציוד הגנוב מהרכב וניסה להימלט, אך נתפס.
תחילה, האשימה אותו המדינה בעבירות רצח, גניבה והשחתת מתקן חשמל אך לאחר הסדר טיעון, בכפוף להודאתו הוסכם שהרצח יומר להריגה והנאשם ירצה 18 שנות מאסר בפועל.
אלא שהנאשם החליט לחזור בו מהודאתו, וכתב האישום המקורי – שייחס לו עבירת רצח כאמור – הוחזר למחוזי, שם טען הנאשם כי הייתה זו "תאונה בלתי נמנעת".
המחוזי קבע כי עקב התנהגות הנאשם, שלא בלם את הרכב גם לאחר שידע כי פגע בשוטר, ואף לא ניסה לעזור לו, לא ניתן לקבל את טענתו.
עם זאת, המחוזי החליט כי לא הוכחו כל יסודתיה של עבירת הרצח, ולכן החליט להרשיע את הנאשם רק בעבירת ההריגה, בנוסף לעבירת גניבה והשחתת מתקן חשמל. העונש שהוטל על הנאשם הוא 14 שנות מאסר בפועל.
כנגד פסק הדין הוגשו שני ערעורים – אחד של הנאשם ואחד של המדינה.
הנאשם טען שלא היה מקום להרשיעו בהריגה אלא בגרימת מוות ברשלנות בלבד. לדבריו, הוא היה בשעתו נהג צעיר ופזיז ולכן התעלם מהנחיות המשטרה, והסיבה שלא עצר בזמן הייתה כי סונוור מרכב שחלף במקום.
בנוסף, טען הנאשם כי עונשו חורג מרמת הענישה המקובלת, וביקש לקחת בחשבון את גילו, עברו הנקי ומצבה הכלכלי הקשה של משפחתו.
המדינה, לעומת זאת, דחתה את גרסת המערער וביקשה להחמיר עמו ולהרשיעו בעבירת הרצח.
המדינה טענה שכלל לא מדובר בתאונת דרכים תוך שהדגישה שהמערער הבחין במנוח ממרחק רב של מעל 100 מטרים, ולא האט את המהירות. היא הוסיפה שהידיעה שברכבו נמצא ציוד גנוב השפיעה על אופן פעולתו.
עונש הולם
השופטים דפנה ברק-ארז, אמנון רובינשטיין ועוזי פוגלמן דנו ארוכות בהבחנה בין שלוש עבירות ההמתה – רצח, הריגה, וגרימת מוות ברשלנות – והבהירו כי ההבחנה ביניהן נעוצה ביסוד הנפשי של מבצע העבירה.
לדברי השופטים, העונש שהושת על המערער אמנם אינו קל, אך מעשיו, שהביאו למות המנוח חמורים ביותר וגרמו לתוצאה טרגית שאותה יכול היה המערער למנוע בקלות לו עצר את הרכב.
עם זאת, קבעו השופטים שלא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי התקיים אצל המערער היסוד הנפשי הנדרש על מנת להרשיעו בעבירת רצח – העבירה החמורה ביותר בספר החוקים.
לפיכך, החליטו השופטים לדחות את שני הערעורים גם יחד. לא נפסקו להוצאות.
- ב"כ המערער: עו"ד סוזי שלו
- ב"כ המשיבה: עו"ד שאול כהן
* עו"ד שמואל פז עוסק בדיני תעבורה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין