אם ויתרה לאב על מזונות בתו כי רק כך הסכים להיפגש עמה. השניים חתמו על הסכם שאושר בבית משפט. לאחרונה, הגישה האם תביעה למזונות בשם בתה וזכתה.
בשנת 2002 נולדה ילדה כתוצאה מיחסי מין מזדמנים. האישה חיה בארץ והגבר מתגורר מאז באנגליה ומעולם לא פגש את הילדה. שנתיים לאחר הולדת הבת, הגישה האם תביעה לאבהות ולמזונות כנגד האב. האב נעדר מהדיונים וביהמ"ש חייב אותו במזונות.
יש לכם שאלה בענייני משפחה?
כנסו לפורום דיני משפחה
ב-2013, הגיעו ההורים להסכם שבו נקבע כי האב יבקר את הילדה בארץ פעמיים בשנה והאם התחייבה בשמה ובשם בתה שלא לנקוט נגדו בהליכים כלשהם, וכן לבצע בדיקת אבהות. בבדיקת רקמות נמצא כי הוא אכן אבי הילדה וביהמ"ש נתן פסק דין לאבהות, וכן אישר את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.
למרות זאת, לפני כששה חודשים הגישה הילדה באמצעות אמה, תביעת מזונות לביהמ"ש לענייני משפחה במחוז ת"א. אם הקטינה העלתה את הטענה כי בתה אינה כפופה להסכם והיא זכאית לתבוע את מזונותיה בתביעה עצמאית מטעמה. לטענתה, מזונות ראויים הם מכבודו של הילד כאדם, ומבחינה זו ההסכם פוגע בטובת הילדה. אלא שהאב, לדבריה, התעקש על כך שתוותר על מזונות הילדה כתנאי לכך שייצור איתה קשר.
האב ביקש לדחות את התביעה על הסף. לטענתו, האם ייצגה את הילדה בחתימתה על ההסכם ולכן ההסכם מחייב גם את הילדה.
כמו כן, הוא טען כי האם ניהלה מו"מ בחוסר תום לב, כיוון שכבר אז תכננה להפר את ההסכם ולהגיש תביעה באמצעות הילדה. בנוסף לכך טען שהוא שרוי בחובות ואין ביכולתו לשלם מזונות.
הילדה קופחה
סגן הנשיאה השופט נפתלי שילה קיבל את התביעה. השופט הסביר כי בשלב הראשון יש לבחון האם קיימו ההורים דיון ראוי בעניין המזונות, ובשלב השני האם הילדה קופחה.
השופט קיבל את טענת האם שלפיה היא הסכימה באמת ובתמים לוותר על הזכות של בתה למזונות בשל רצונה העז שבתה תכיר את אביה.
כמו כן, השופט השתכנע כי זכויות הילדה קופחו לחלוטין, מאחר שטובתה מבחינה כלכלית "נעלמה כליל" עם החתימה על ההסכם ואישורו, וכי לא נערך כל דיון ביחס לצרכיה וליכולותיהם של ההורים לפרנס אותה.
מה עוד שהאב לא קיים את חלקו בהסכם ולא ביקר את בתו ומכאן שתכלית ההסכם – יצירת קשר בין הבת לאביה – לא התגשמה, ולפיכך, המשיך השופט, יצאה הבת "קירחת מכאן ומכאן" – אין לה שום קשר עם אביה, והוא אף לא משלם מזונות.
השופט הבהיר כי מה שמכריע הוא המהות והתכלית, ולא העובדה הפורמלית שהאם חתמה על ההסכם בשם בתה, וקבע שבית המשפט מוסמך לדון בתביעה עצמאית למזונות קטין, שעה שהתברר כי המניע לוויתור על המזונות היה נעוץ באינטרס אחר, כמו אפשרות שהאב יהיה בקשר עם בתו. בית המשפט העמיד במרכז העניין את טובת הקטינה, ולא ראה אותה קשורה בהסכם שערכו הוריה בעבר.
על סמך תשובות תמוהות וסותרות, התרשם השופט שמצבו הכלכלי של הבעל לוטה בערפל, ואמינותו מפוקפקת. כך למשל, כאשר נשאל לפשר התנהלותו בעניין מסוים, השיב: "אני תמים ומטומטם". השופט ציין כי אין צורך להכביר מילים על תשובה זו.
בסיכומו של דבר נפסק כי האב ישלם מזונות בסך 2,500 שקלים לחודש. בנוסף חויב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.
* עו"ד אברהם הופרט עוסק בדיני משפחה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין