לאחר הפרידה, תבעה האישה לקבל מחצית מהזכויות בבית המשותף. בתגובה, טען בעלה שהבית – שנרכש מכספי ירושת אמו כשהיה בן 18 – שייך רק לו, והציג הסכם ממון המעגן את זכויותיו. בית המשפט קבע שההסכם לא תקף, והעניק לאישה 40% מהזכויות בבית.
בני הזוג הכירו עוד כשהיו בני 12, וניהלו במשך השנים מערכת יחסים זוגית שידעה עליות ומורדות. בשנת 2003 הם התחתנו, ובמרוצת השנים הביאו שלושה ילדים לעולם.
בשלב מסוים החליטו בני הזוג להיפרד, ובשנת 2014 הגישה האישה תביעה רכושית לבית המשפט למשפחה בראשון לציון, בה ביקשה להצהיר על זכויותיה בבית המגורים הרשום על שם בעלה בלבד.
לשאלות בענייני משפחה:
פנו ל-עורך דין משפחה
בעלה התנגד בטענה שהבית נרכש מכספי הירושה של אמו המנוחה זמן רב לפני שהתחתנו. כמו כן, הוא הציג הסכם ממון, שנחתם ביוזמת אביו לפני הנישואים, שבו האישה הסכימה כי הבית יישאר שלו גם לאחר שייפרדו.
בתגובה, טענה האישה כי חתמה על ההסכם כשהייתה צעירה ומאוהבת, מתוך הבנה ברורה שאין לו משמעות, וזאת על סמך דברי בעלה, שביקש ממנה לחתום עליו רק כדי לרצות את אביו.
בכל מקרה, האישה טענה כי ההסכם כלל לא אושר על ידי נוטריון כנדרש על פי חוק יחסי ממון, ואף לא נאכף בפועל. כך למשל, ההסכם קבע כי במידה שתשתתף בתשלומי המשכנתא, ייערך הסכם חדש שיסדיר מחדש את הזכויות בבית. למרות זאת, ואף שהייתה שותפה מלאה לתשלומי המשכנתא במשך שנים והשקיעה משאבים רבים בשיפוצים, הסכם הממון לא שונה – מכיוון שהם מעולם לא ראו בו הסכם מחייב.
גם לאישה יש זכויות
השופטת ד"ר ורדה בן שחר התרשמה כי הבית אמנם נרכש תחילה רק על שם הבעל, אך לאורך השנים ערכו עלה בצורה משמעותית הודות לשיפוצים נרחבים להם הייתה שותפה האישה – מעשית וכלכלית. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהעבודה שבמשך כל שנות הנישואים האישה שילמה את המשכנתא ביחד עם בעלה.
מכאן, השופטת הסבירה כי ההתנהלות הכלכלית המשותפת בין בני הזוג לאורך השנים מעידה על כך שהבעל רצה לחלוק את הבית עם אשתו, גם אם העביר לאישה את המסר כי רצונה האחרון של אמו היה לדאוג לו לקורת גג.
מעבר לכך, השופטת קבעה כי הסכם הממון שהציג הבעל אינו תקף, כיוון שלא אושר כנדרש בחוק, מה גם שמי שדחף לעריכתו היה אבי הבעל, שאינו בעל הדירה.
משכך, השופטת הגיעה למסקנה שלאישה יש חלק מאוד משמעותי בבית ופעולותיה אף הביאו להשבחתו – מבית שנרכש תמורת כמיליון שקל הפך לבית שערכו נאמד כיום בלמעלה מ-3 מיליון שקל. לכן, השופטת קבעה שהאישה זכאית ל-40% מערכו של הבית, לאחר ניכוי המשכנתא. הבעל חויב בהוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד לורי גייזלר, עו"ד טלי בן יקיר
- ב"כ הנתבע: עו"ד נומי יצחק הררי
* עורכת דין קרן ראובן כהן עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין