בעלי תינוקייה וגן ילדים בחולון הגישו תביעה לפיצויים כספיים נגד אם פעוטה, שפנתה למשטרה, לעיתונות ולאמהות אחרות, וסיפרה שהפעוטות מוכים ומוזנחים. לאחר שצפה עשרות שעות בהקלטות קבע ביהמ"ש כי לא היו דברים מעולם, וכי האם פעלה מתוך יצר של נקמה.
אם לפעוטה שחשה כי חל שינוי קיצוני בהתנהגותה של בתה, פנתה להנהלת הגן, בו מותקנות המצלמות המתעדות את כל המתרחש בו, וביקשה לצפות בהקלטות.
נפגעתם מפרסום שגוי?
פנו ל-עו"ד לשון הרע
בעלי הגן נענו ובתום הצפייה בהקלטות, התלוננה האם שצוות הגן הטיח את ראשה של בתה בקיר, הזניח אותה למשך שעות בלול והאכיל אותה בכוח באותה כפית בה האכיל את שאר הילדים. האם הגישה תלונה במשטרה נגד הבעלים וסיפרה את הדברים לאמהות של פעוטות נוספים בגן.
האישה לא הסתפקה בכך, ופנתה למקומון "ידיעות חולון" אשר פרסם בנובמבר 2007 את טענותיה בכתבה שכותרתה - "מה קלטו המצלמות", בה אף צוין כי העניין נמצא תחת חקירת המשטרה.
אלא שהמשטרה החליטה לגנוז את התלונה בנימוק ש"לא נמצאה אשמה פלילית", ובעלי הגן, שהכחישו מראש את האישומים הפליליים, הגישו ב-2009 תביעת לשון הרע נגד האם לבית משפט השלום ברחובות.
לטענתם, פעולותיה גרמו להם לנזקים, בין היתר, בכך שהביאו הורים להוציא את ילדיהם מהגן ובמשך מספר שנים לאחר הפרסומים פחתה כמות הפעוטות הנרשמים.
התובעים אף זימנו לעדות שש אמהות, שסיפרו כיצד הנתבעת פנתה אליהן, לפני ואחרי החלטת המשטרה, וסיפרה כיצד צוות הגן התעלל בפעוטות ובבתה בפרט.
לסיכום טענותיהם, ציינו התובעים כי הפרסום היה מכוון ונועד לפגוע בהם בזדון ולכן על בית המשפט לפסוק להם כפל פיצוי על כל פרסום (כ-100 אלף שקל), ובסך הכל 659,968 שקל.
הנתבעת אישרה כי פנתה למשטרה ולמקומון, אך ציינה כי עשתה זאת מתוך חובה ודאגה לשאר ילדי הגן, וכדי להפעיל לחץ על המשטרה שלא לסגור את התיק. עם זאת, היא הכחישה כי ניהלה שיחות עם האמהות שהעידו מטעם התובעים וטענה כי היא לא מכירה אותן.
היא טענה שדבריה אינם לשון הרע אלא דיווח מדויק של מה שראתה בקלטות וגם צירפה חוות דעת פסיכאטרית, לפיה נצפתה בקלטות "הזנחה פושעת".
צוות מסור
השופט איל באומגרט מינה מומחה מטעם בית המשפט וצפה יחד עמו בעשרות שעות של הקלטות, המתעדות תקופה של שבועיים, שבמהלכם התרחשו לכאורה מעשי ההתעללות וההזנחה בפעוטות. אלא שהשניים לא ראו שום דבר חריג ואף נהפוך הוא, השופט באומגרט ציין כי הצפייה במכלול ההקלטות מעלה תמונה של צוות מסור המעניק טיפול חם וראוי לפעוטות.
אמנם, השופט אישר כי נראו מספר פעמים שבהן הסייעות האכילו פעוטות מאותה כפית וייתכן כי חלק מהתנהלות הגן מצדיקה התאמות ותיקונים, אולם אין בכך לא התעללות ולא הזנחה, אף לא ברמז.
השופט התרשם כי פעולותיה של הנתבעת היו מונעות מיצר נקמנות ומרצון לפגוע בתובעים, דחה את כל טענות ההגנה שלה וקבע כי יש לראות את הפרסום במקומון והאמירות לכל אחת משש האמהות כפרסום נפרד של לשון הרע.
השופט הבהיר כי על פניו, זכאים התובעים לפיצוי של עד 100 אלף שקל עבור כל פרסום, אולם, על מנת שלא לפגוע פגיעה כלכלית קשה בנתבעת ומשפחתה, הורה לה לשלם סכום כולל של 200 אלף שקל, בתוספת 35,400 שקל עבור הוצאות המשפט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צויינו בפסק הדין
* עו"ד גפנית לגזיאל שבבו ממשרד פוליאקוב לגזיאל שבבו עוסקת בדיני נזיקין ולשון הרע.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין