השופטת זיכתה את הנאשם לאחר שניטע בלבה ספק לגבי התקיפה הנטענת, שהתרחשה ללא עדים נוספים. בתוך כך, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה, שלא השקיעה מספיק מאמצים בחקירת האירוע.
במרץ 2013 הגיע הנאשם לביתה של גרושתו להחזיר את שלושת ילדיהם המשותפים, ומסר לה שהם בגן שעשועים עם אביו שיחזיר אותם מאוחר יותר.
לייעוץ בתחום הפלילי:
עו"ד פלילי
על פי כתב האישום, שהוגש בבימ"ש השלום ברחובות וייחס לו עבירה של תקיפה, בשלב מסוים הוא נכנס אל חצר הבית, דחף את גרושתו, ואחז בה בעוצמה רבה ואמר לה שתיפרד מהחבר שלה.
לאירוע הנטען לא היו עדים ישירים, אך היו מספר אנשים שהיו במקום קודם לכן. כל אחד סיפר דברים בצורה שונה, והיה גם פרט שעד היום לא התבהר בוודאות – מי התקשר למוקד 100 והזמין את המשטרה. בשיחה נשמע גבר אומר "עכשיו הגרוש שלה תקף אותה...", ובשלב מאוחר יותר נשמעה האישה אומרת "הוא לא הצליח לפגוע בי, דחפתי אותו בכוח מהשער".
הנאשם והוריו טענו שבן זוגה של המתלוננת הוא שהתקשר, ואילו המתלוננת לא הייתה עקבית בעניין.
המדינה, באמצעות עו"ד עירית גלר, טענה שהעובדה שהמתלוננת לא העצימה את האירוע ואף סיפרה שהיא סולחת לנאשם, מעידה על כך שלא מדובר בעלילת שווא.
המדינה הוסיפה שגם אם ישנם אי דיוקים בדברי המתלוננת, הם אינם פוגמים באמינותה, מאחר שהייתה נסערת לאחר האירוע.
הנאשם, שיוצג על ידי עו"ד יאיר רגב, הודה שאכן היה בבית של גרושתו באותו מועד, אך כפר בתקיפה. הוא פרש את תולדות היחסים בין השניים, שכללו מספר תלונות נגדו שנגנזו.
לגופו של עניין, הוא טען שגרושתו העלילה עליו סיפור במטרה להוציא אותו מביתו. כמו כן, הוא טען לחוסר עקביות בגרסתה, שבעדותה בביהמ"ש טענה לראשונה שהוא גם סובב ועיקם לה את היד.
בנוסף, הנאשם הצביע על מחדלים בחקירת המשטרה, שלא זימנה את בן זוגה של המתלוננת לחקירה כיוון שטעתה בשמו, ועדה אחרת – שכנה – זומנה לאחר זמן רב.
עוד נטען כי ביהמ"ש צריך להיות זהיר בבואו להרשיע על סמך עדות יחידה.
פערים בין גרסאות
השופטת אפרת פינק ציינה מספר פערים בגרסאותיה של המתלוננת. כך למשל, בשיחה למוקד 100 היא לא תיארה תקיפה מצד הנאשם, אלא אמרה שלא הצליח לפגוש בה. לעומת זאת, בחקירתה במשטרה סיפרה שהנאשם תפס את ידה, ובבית המשפט הוסיפה שעיקם לה את היד, ובשום שלב לא דיברה על דחיפה כמתואר בכתב האישום.
השופטת הסבירה כי אפשר שהפערים נובעים מסערת רגשות, אך כשמדובר באירוע כה קצר, יש לצפות שלא יהיו הבדלים של ממש בין הגרסאות.
עוד נקבע כי המתלוננת לא מסרה אמת בנוגע לשיחה למוקד. תחילה סיפרה ששכנתה היא שהתקשרה ומאוחר יותר – כשהעידה בביהמ"ש – טענה שאינה יודעת מי התקשר.
בהקשר זה השופטת לא הכריעה בוודאות, אך לאחר שהאזינה להקלטת השיחה ולרעשי הרקע, ניטע בלבה ספק שמא אכן מדובר בבן זוגה של המתלוננת, כפי שטענו הנאשם והוריו.
השופטת הסבירה שהפערים בתיאוריה של המתלוננת מעוררים ספק שאינו מאפשר להרשיע את הנאשם בהתבסס על גרסתה.
בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה, שזימנה את השכנה רק חודשיים לאחר האירוע ולא זימנה אחרים שהיו בסביבה, ואף לא התאמצה לאתר את האדם שהתקשר למשטרה.
לכן, בסיכומו של דבר, השופטת זיכתה את הנאשם.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.