אישה שעברה בתחילת המילניום ניתוח בבית החולים "זיו" בצפת התלוננה לאורך תקופה ארוכה על כאבים עזים בבטן. לאחר שנשלחה לצילום התגלתה בגופה מחט. בית המשפט השתכנע כי בית החולים, השייך למדינה, התרשל.
לפני כ-14 שנים עברה האישה, כיום בת 50, לידה בניתוח קיסרי בבית החולים "זיו" בצפת. האישה ילדה תינוק בריא, אך התלוננה בפני הצוות הרפואי על כאבים עזים בבטן, באזור החתך הניתוחי.
נפגעתם בעקבות רשלנות הצוות הרפואי?
פנו ל-עורך דין רשלנות רפואית
לדברי האישה, הצוות הרפואי הרגיע אותה והסביר לה שמדובר בכאבים שיחלפו עם זמן. אלא שהכאבים לא חלפו, וכעבור שנתיים אושפזה האישה מחדש בבית החולים לצורך ניתוח לשחרור עצב כלוא באזור הצלקת.
למרות זאת, האישה המשיכה לסבול מכאבים עזים באזור הצלקת. לאחר ארבע שנים התגלה בצילום כי יש בבטנה גוף זר, ובניתוח שעברה בבית החולים נהריה הוצאה מבטנה מחט באורך 3.5 ס"מ.
זמן קצר לאחר הניתוח, הגישה האישה לבית משפט השלום בנצרת תביעה לקבלת פיצויים מהמדינה – הבעלים של בית החולים "זיו" – בטענה שהצוות הרפואי התרשל כשהשאיר את המחט בבטנה במהלך אחד הניתוחים.
התובעת, עובדת ניקיון במקצועה, טענה כי נאלצה להחסיר ימי עבודה רבים, ודרשה פיצוי בסך 570,000 שקל עבור הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, ועבור הכאבים מהם סבלה במשך שנים.
המדינה הכחישה את המעשים המיוחסים לבית החולים, וטענה כי לאחר הניתוח הראשון, ספירות המכשירים והכלים בהם השתמש הצוות הרפואי היו תקינות, מה גם שהמחט לא נצפתה בצילומים שנערכו לאישה לפני הניתוח השני.
לטענת המדינה זה לא הגיוני שמדובר במחט מאחד הניתוחים שבוצעו בבית החולים. כך, כשהוציאו את המחט – הוציאו אותה מצד ימין בעוד שהיא הוכנסה מצד שמאל. כמו כן, סוג המחט, חלולה ולא מעוגלת, אינו נמצא בשימוש בבית החולים מזה שנים רבות.
לשיטת המדינה, מדובר ככל הנראה במחט מהליך רפואי אחר שעברה התובעת במרוצת השנים.
תיעוד רפואי לקוי
השופטת רננה גלפז מוקדי ציינה כי מדובר במקרה מורכב, בו התובעת בעצמה אינה יודעת בוודאות כיצד הגיעה המחט אל בטנה.
בהתאם לדו"ח הרפואי וצילום בטנה של התובעת לפני הניתוח השני, קיבלה השופטת את טענת המדינה, לפיה המחט לא נשכחה בבטנה במהלך הניתוח הראשון – הקיסרי – שעברה.
עם זאת, נראה כי המדינה לא הצליחה להוכיח שלא נשכחה מחט במהלך הניתוח השני. השופטת מתחה ביקורת נוקבת על התנהלות בית החולים, שלא ערך דו"ח ספירה של הציוד הרפואי בתום הניתוח הזה – דו"ח שאמור לכלול התייחסות ברורה גם לסוגי המחטים בהן נעשה שימוש.
מכאן, קבעה השופטת שהמדינה לא הוכיחה שלא נעשה בבית החולים שימוש במחט כמו זו שהוצאה מגוף התובעת, או שהמחט לא יכולה הייתה לזוז בתוך בטנה של התובעת.
בנוסף, השופטת קבעה כי המדינה לא הצליחה להראות שהתובעת עברה הליך אחר כלשהו במהלך התקופה שבין הניתוח השני לניתוח השלישי (שבו המחט הוצאה), באופן שיכול לאשש את טענותיה.
"הנסיבות אשר הוכחו בפניי מובילות למסקנה אחת והיא כי המחט נותרה בגוף התובעת במהלך הניתוח השני", כתבה השופטת, וקבעה שבית החולים התרשל בעת הטיפול בתובעת.
לאחר שבחנה את הנזקים שנגרמו לתובעת, השופטת חייבה את המדינה לשלם לה 128,000 שקל עבור סבל וכאב, אובדן שכר והוצאות רפואיות, בצירוף הוצאות ושכ"ט של 40,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד א. שלבי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אמיר כצלנסון
* עורך דין ירון ברששת עוסק ברשלנות רפואית
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין