בית המשפט המחוזי דחה את ערעור היורשים שביקשו לרשת גם את הפסדי העסק של אמם המנוחה, ולקזז באמצעותם את חוב מס השבח שנוצר להם בעקבות מכירת הנכס בו העסק פעל.
בבעלות המנוחה היה בניין בשדרות העצמאות בבת-ים, בו ניהלה קונדיטוריה כעסק עצמאי. בשנת 2009 היא נפטרה ובניה ירשו את נכסיה.
לשאלות בענייני מסים:
פנו לעו"ד דיני מיסים
מזה שנים שהקונדיטוריה לא הצליחה והצטברו לחובתה הפסדים לצורכי מס מניהול העסק בסך כולל של כ-750 אלף שקל. לאחר מספר חודשי ניסיון של היורשים להשיבה למסלולה, הם סגרו אותה ומכרו את הבניין בכ-2.7 מיליון שקל.
לפיכך הגישו היורשים לפקיד השומה בחולון דו"ח שנתי, בו ביקשו לקזז את הפסדי הקונדיטוריה מהשבח שהתקבל ממכירת הבניין. פקיד השומה הותיר להם לקזז את כל ההפסד העסקי עד ליום פטירת המנוחה.
אולם היורשים חשבו שהם זכאים לקזז גם את ההפסד העסקי שנוצר לאחר פטירת אמם, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
לטענתם, כפי שהם כיורשים נדרשים לשלם מס עבור הקונדיטוריה, כך הם גם אמורים ליהנות מהקיזוז של הפסדי הקונדיטוריה מהשבח שהרוויחו ממכירת הבניין.
לטענת פקיד השומה, אין מקום להוריש הפסדים, ולמעשה הוא גם לא היה אמור להותיר להם לקזז את ההפסדים שנוצרו מתחילת שנת המס 2009 ועד לפטירת המנוחה, אולם הסכים מאחר שחלק מהם נבעו מניהול העסק לפני מועד הפטירה.
אין כלל גורף
השופט הרי קירש דחה את הערעור, והסביר כי לא בכל דבר ועניין אדם יהיה מזוהה עם יורשיו. נכון שבענייני רכוש היורשים מקבלים את עזבונו של המוריש, ובעניינים נוספים אף נכנסים לנעליו, אך למעשה לא קיים כלל גורף שלפיו כל זכות, חיוב או מעמד של המנוח, יעבור בפטירתו למי שירש את עזבונו.
כך לגבי הורשת הפסדי המנוחה בכלל, וכן בנוגע להורשתם לצורך קיזוזם בשבח של הבניין בו ישבה הקונדיטוריה בפרט.
השופט סבר כי המערערים לא הוכיחו שניתן להוריש ולרשת הפסד לצורכי מס בין נישומים. לטעמו, המשכיות בניהול עסק לא מצדיקה הורשת הפסדים, מאחר שנקודת הייחוס של שיטת קיזוז ההפסדים אינה הפעילות הכלכלית, אלא הנישום עצמו. אם פעילות מסוימת עברה בין נישומים, ההפסדים שנוצרו בה לא עוברים איתה אלא נותרים אצל הנישום הראשון שזכאי לנצלם.
כך גם לגבי הבניין שירשו ובו נוהלה הקונדיטוריה. הבעלות המשפטית על נכס אחרי שירשו אותו שונה מהבעלות שהייתה למורישה, וההפסדים העסקיים שלה לא נשארים "צמודים" לבניין ששימש לניהול הקונדיטוריה.
עוד הסביר השופט כי קיזוז הפסדים עלול לגרום לפגיעה באוצר המדינה, ומאחר שאין מנגנון המסדיר אותו באופן מפורש, עלולים להיווצר קשיים פרקטיים רבים, לדוגמא מה יהיה הפתרון כשסכום ההפסדים גבוה מרווח ההון שהופק ממכירת הנכס.
לפיכך נקבע כי המערערים אינם רשאים לקזז את הפסדי הקונדיטוריה מהשבח שנוצר ממכירת הבניין.
אמנם השופט קירש הבין את טענת המערערים שלפיה אם הם כיורשים חשופים לחובות המס של המנוחה, אז יש לאפשר להם גם לקזז מהפסדיה, אולם לטעמו של השופט הדבר רלוונטי רק לגבי הכנסות שהופקו לפני מועד הפטירה, ומוגבל לסכומים שהם קיבלו בירושה מהעיזבון. מעבר לכך היורשים לא אחראים לחובות המס של המורישה, ולכן אין סיבה שהפסדיה יעמדו לרשותם לצורך קיזוז כנגד הכנסותיהם בשנים הבאות.
נפסק כי המערערים ישלמו הוצאות משפט למשיב בסך 7,500 שקל.
- ב"כ המערערים: עו"ד אלכס שפירא
- ב"כ המשיב: עו"ד מפרקליטות מחוז ת"א
* עו"ד איתי הכהן עוסק בדיני מסים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין